Page 324 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 324

‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 324 - 11-Front 21-11-17‬‬  ‫דכש‬

              ‫ברכת קרח‬

‫ואמר על זה הגרמ"ש זצוק"ל‪ ,‬שמדויק הדבר‪ ,‬שכן דינם היה כדין עיר הנדחת‪ ,‬ולכן גם‬
                                   ‫טפם ונשיהם נבלעו עמם‪ ,‬כמו בדין עיר הנדחת‪.‬‬

‫והנה בני קורח לא מתו‪ ,‬משום שעשו תשובה‪ .‬ולכן‪ ,‬גם אם רכושם אף הוא אבד‪,‬‬
‫כדין רכוש צדיקים שבתוך עיר הנדחת‪ .‬אבל כשתיארו כל מה שאירע עם אלו שבלעה‬
‫הארץ‪ ,‬דייקו לומר שעמם אבדו נשיהם וטפם ובתיהם‪ ,‬אבל דייקו‪ ,‬כמו כן‪ ,‬שלא לכתוב‬
‫"רכושם"‪ ,‬כי מזה היה משמע‪ ,‬שרק רכושם של הבלועים אבד‪ ,‬והלא גם רכוש בעלי‬
‫התשובה‪ ,‬אף הוא אבד‪ ,‬כדין "נכסי צדיקים שבתוכה"‪ .‬לכן כתב "את כל הרכוש"‪,‬‬
 ‫להדגיש שגם רכושם של בעלי התשובה אבד‪ ,‬לא רק "רכושם"‪ .‬וזהו "הרכוש"‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                      ‫קדושת המחתות‬

‫ֱא ֹמר ֶאל ֶא ְל ָעָזר ֶּבן ַא ֲה ֹרן ַהּכֹ ֵהן ְוָיֵרם ֶאת ַה ַּמ ְחּ ֹתת ִמֵּבין ַהְּׂשֵר ָפה ְו ֶאת ָה ֵאׁש ְזֵרה‬
                                                     ‫ָה ְל ָאה ִּכי ָק ֵדׁשּו (יז‪ ,‬ב)‬

    ‫"כי קדשו‪ ,‬המחתות ואסורין בהנאה‪ ,‬שהרי עשאום כלי שרת" (רש"י)‬

‫"כי קדשו‪ ,‬המחתות‪ ,‬והם אסורין בהנאה שכבר עשאום כלי שרת‪ ,‬לשון‬
‫רש"י‪ .‬ולא ידעתי טעם לאיסור הזה‪ ,‬שהרי קטורת זרה הקריבו וזר‬
‫שעשה כלי שרת להקריב בחוץ באיסור‪ ,‬אינו מקודש‪ .‬אבל יש לומר‪ ,‬כי‬
‫בעבור שעשו כן על פי משה היו קדש‪ ,‬כי הם הקדישו אותם לשמים לפי‬
‫שחשבו שיענה אותם האלהים באש ותהיינה המחתות האלה כלי שרת‬

                                            ‫באהל מועד לעולם" (הרמב"ן)‬

‫ויש לדון‪ ,‬אם חלה הקדושה‪ ,‬שהרי הם התכוונו להקדיש אותם לשמים [והיה זה‬
‫ע"פ משה‪ ,‬שאם לא כך שזו עבירה‪ ,‬לא חשיב מעשה הקדש]‪ ,‬וא"כ שפיר תפיס ביה‬
‫הקדש‪ .‬אולם מרש"י כאן משמע דחיילא בה קדושת כלי שרת [וכן משמעות לשון קרא‬
‫"כי הקריבם לפני ה' ויקדשו"]‪ ,‬ובזה הרי משיחתן מקדשתן‪ ,‬ובכלים שאין בהם משיחה‬

                       ‫עבודה מחנכתן (שבועות טו‪ .‬רמב"ם פ"א מהל' כלי המקדש הי"ב)‪.‬‬

‫ולכאורה צ"ע‪ ,‬הלא אין זו נחשבת "עבודה" שתעשה אותם כלי שרת‪ ,‬ומשיחה ודאי‬
                   ‫שלא היתה (יעו' שו"ת חת"ס או"ח סי' לז)‪ ,‬וא"כ צ"ע כיצד נתקדשו‪.‬‬
   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328   329