Page 328 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 328
מרדכי Pg: 328 - 11-Front 21-11-17 חכש
ברכת קרח
ובמה שחידש האבנ"מ ,שאסור לבטל תרומה ברוב מדאורייתא מדין "משמרת
תרומתי" ,יל"ע ,דלפ"ז היה צריך להיות שאסור לישאל על התרומה ,משום שמבטל
בזה קדושת תרומה ,ולהדיא איתא (עירובין ל ):שמותר לישאל על התרומה (ועי' שו"ת
חת"ס יו"ד סי' שכ ,וחלק אה"ע ח"ב סי' צב).
עוד צ"ע ,מהא דתנן (יומא לז ).שבן קטין עשה מוכני לכיור שלא יפסלו מימיו בלינה,
והיינו שהיו משקעים את הכיור בבור כדי שיהיו מימי הכיור מחוברים למימי הבור ולא
יפסלו מימיו בלינה .ופירש"י (זבחים כ .ד"ה מוכני ,לגירסת השטמ"ק אות טז) ,דכיון שמימי
הכיור מחוברין למימי הבור "בטלה קדושתן".
והשתא ,לדברי האבנ"מ ,דמדאורייתא אסור לבטל קדשים ותרומה משום "משמרת",
היאך ביטלו את קדושת המים ע"י חיבור למימי הבור ,הלא מצווין אנו מדין "משמרת"
להיזהר מלבטל קדושתן .ומוכח לכאורה ,שדוקא להפסיד או לטמא תרומה שפוגם את
הקודש ,זה אסור משום "משמרת" ,אבל במפקיע את הקדושה הרי אינו עושה דבר חוץ
משורת הדין ,אלא עושה שעל פי דין תורה יהא חולין ,וזה שרי .ואם כן הדרא קושיית
ה"פרשת דרכים" לדוכתא.
והנראה בזה בעה"י ,שכאשר נשאלים על התרומה ,לא "מבטלים" את התרומה ,אלא
את מעשה הפרשתה .היינו ,שמעכשיו והלאה ,כאלו לא הפריש מעולם .ואין בעקירה
למפרע ,משום "ביטול" חפצא של "תרומה" או "קודש".
ודוקא ב"ביטול ברוב" וכיו"ב ,שהחפצא של התרומה ,היא שהתבטלה [כלומר,
היתה ואיננה] ,דוקא זה הוא בכלל דינא ואיסורא ד"משמרת" .משא"כ ,כשב"שאלתו",
הלא הוא ,מעתה ,כאילו לא הפריש מעולם ,נמצא דלא חיילא על חפצא זו [שהפריש
ממנהאת התרומה] ,חלות דין של "משמרת" כלל ,כמש"נ.
מצות פדיון הבן קודם ל' יום
ּו ְפדּוָיו ִמֶּבן ֹח ֶדׁש ִּת ְפ ֶּדה וגו' (יח ,טז)
בבכורות (מט ).תנן" :מת הבכור בתוך שלשים יום ,אע"פ שנתן לכהן את הפדיון
יחזיר" .ובגמ' שם" ,מאי טעמא ,דגמרינן חודש חודש ממדבר ,מה התם מבן חודש
ומעלה ,אף הכא מבן חודש ומעלה" .ע"כ.
