Page 325 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 325
Pg: 325 - 11-Front 21-11-17
מרדכי הכש קרח ברכת
והנה אמנם מפורש בפירש"י ,דקדושת המחתות היתה קדושת כלי שרת .וכמו כן
הוכיח מרן הרב הגאב"ד דבריסק זצוקללה"ה ,מדלהלן (יז ,ה)" :זכרון לבני ישראל למען
אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת לפני ה'" וגו' .הרי מוכח
ומפורש כאן ,דחטא עדת קורח ,היה באיסור של "עבודת זר" ,על הקטרת ה"קטורת".
ואף הראה לדברי התוס' ביומא (מה :בד"ה נאמרה וכו') ,ולדברי התו"י שם (מז.).
ומכאן ,שחלה על הקטרתם ,חלות שם "הקטרת קטורת" .שכן אי לאו הכי ,לאו שם
"עבודת זר" עלה .וע"כ ,שאמנם "קטורת" היא זאת שבמחתות ,ולכן ,גם שם "עבודה"
עלה ,כי היכי ד"עבודת זר" תהא אסורה ,בקטורת זאת ,כבשאר "קטורת".
ומהשתא יש לעיין ,אם ב"עבודת" זר ,שייך לומר "עבודתו מחנכתו" .ונראה ,דאף
כדנימא כפי הפשטות ,שאין דין "מחנכתו" על עבודה אסורה ,אבל יתכן אולי ,דכיון
שבהוראת שעה ,חיילא על המחתות ,חלות שם עבודת הקטרת קטורת ,ולצורך זה ,הלא
חיילא קדושת כלי שרת על המחתות [כדי שתהא המחתה ראויה להקטרת קטורת .כ"נ
פשוט ,ואולי שמעתי זאת בשם מרן הרב זצוקללה"ה].
לכן ,בכהאי גוונא ,שייכא ביה גם דין "עבודתו מחנכתו" .היינו ,שאע"פ שבשאר
עבודת פסולין ,לא נאמר דין "מחנכתו" ,היינו משום שהתורה מונעתן מלעבוד ,ולא שייך
לומר "מחנכתו" על איסור .משא"כ כאן ,בהקטרת המחתות ,כיון שהיה זאת על פי ציווי
ה' ,אולי שייך בכך גם דין "מחנכתו" [אע"פ שעברו באיסור זרות].
"הכל בכתב" ו"ריקועי פחים ציפוי למזבח"
ַוִּי ַּקח ֶא ְל ָעָזר ַהּ ֹכ ֵהן ֵאת ַמ ְחּתֹות ַהְּנ ֹח ֶׁשת ֲא ֶׁשר ִה ְקִריבּו ַהְּׂשֻר ִפים ַוְיַר ְּקעּום ִצּפּוי
ַל ִּמְזֵּב ַחִ :זָּכרֹון ִל ְב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְל ַמ ַען ֲא ֶׁשר ֹלא ִי ְקַרב ִאיׁש ָזר ֲא ֶׁשר ֹלא ִמֶּזַרע ַא ֲה ֹרן הּוא
ְל ַה ְק ִטיר ְק ֹטֶרת ִל ְפ ֵני ה' ְוֹלא ִי ְהֶיה ְכ ֹקַרח ְו ַכ ֲע ָדתֹו ַּכ ֲא ֶׁשר ִּדֶּבר ה' ְּבַיד ֹמ ֶׁשה לֹו (יז,
ד-ה)
הנה בחולין (פג ):מבואר ,דלהכי אי אפשר לעשות "כיסוי הדם" על המזבח ,משום
ד"השוחט צריך שיתן עפר למטה ועפר למעלה וכו' ,והכא לא אפשר [לתת עפר למטה
על המזבח .רש"י] ,היכי ליעביד ,ליתיב וליבטליה [להניחו שם לעולם .רש"י] ,קמוסיף
אבנין ,וכתיב (דברי הימים א כח ,יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ,לא ליבטליה ,קא הוי
חציצה" וכו' .יעו"ש.
