Page 329 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 329
Pg: 329 - 11-Front 21-11-17
מרדכי טכש קרח ברכת
ומבואר ,דקודם שעבר על הבכור ל' יום ,ליכא כלל חיוב של פדיון .והיינו ,דלא נימא
שיש עליו חיוב להפדות מיד כשנולד ,אלא שיום השלושים הוא זמן הקיום בפועל.
וצ"ע ,דא"כ אמאי קי"ל (בכורות מח ע"א ,רמב"ם פי"א מהל' בכורים ה"כ) דמשתעבדים
נכסי האב לצורך הפדיון ,אף קודם יום ל' ,דלכך מת האב קודם ל' יום נוטלין מנכסיו ביום
השלושים ,ופודין את הבן .והלא להמבואר בבכורות הנ"ל ,דליכא כלל חיוב בשעה זו
לפדות את הבן ,נשתעבדו נכסיו לפדיון ,הא השתא ליכא חיוב כלל ,וכשיגדיל הבן יפדה
עצמו לבד.
ואשר נראה בעה"י ,שבמת קודם ל' יום ללידתו ,לאו בר פרשתא דפדיון הבן הוא,
ולא שייכו עליה שום חיובים כמובן .משום שאם מת קודם ל' ללידתו ,לא חייל עליה
שם "חי" .מה שאין כן ,כשחי ל' יום ,מתברר ,שהיה בפרשת פדיון הבן ,כבר מעת לידתו,
שהרי נולד חי.
ומובן ההבדל ,בין חיובו של האב בפדיון בנו החי ,שאם אך "חי" הוא ,הרי חיובו של
האב כבר מוטל עליו ,מעת לידתו של הבן.
והנה בפסוק נאמר "ופדויו מבן חודש תפדה" ,ונראה דשני דינים נאמרו כאן .דין
ב"בן" ,שה"פדויו" ,יהיו "מבן חודש" .ודין ב"פודה" ,שמעשה הפדיון יהיה "מבן חודש".
וע"כ שבא הפסוק ללמדנו ,שאף אם התברר שכבר חייל עליו שם "ופדויו" מעת לידתו,
אבל מעשה הפדיון לא יעשה ,אלא כשהוא בפועל "בן חודש".
ויתכן שמדויק על פי זה ,מה שנקט הפסוק את הביטוי "ופדויו" [ולא "ובניך" וכיו"ב].
משום שהמדובר הוא גם ,במי שהתברר שבכלל "ופדויו" הוא ,היינו שהוא חי ,ואעפ"כ
אם "נעשה" בו הפדיון לפני שלשים ,לאו "פדיון" הוא.
ועכ"פ ,שני דינים הם .מי שלא חי שלשים יום ,לאו "חי" הוא לענין פדיון ,שאינו בכלל
פרשת פדיון הבן .אבל גם מי שהתברר כחי ,ואף חייל חיובו של האב כבר משעת לידתו,
אעפ"כ ,מעשה הפדיון ,יש לעשותו רק משעת חיותו ל' יום.
ומובן היטב ,שאף אם מת האב לפני יום שלשים ללידת בנו ,אבל נכסיו משועבדים
המה לחיובו ,שבעצם חל עליו עם לידת בנו [כשהתברר שבשעת הלידה" ,חי" היה].
