Page 321 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 321

‫‪Pg: 321 - 11-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי אכש‬  ‫קרח‬                          ‫ברכת‬

‫נדבתו‪ .‬וכשנאמרה הלכה הנוגעת לבעלות על הקרבן‪ ,‬תלוי הדבר בנדבתו לקנין הקרבן‪,‬‬          ‫‪1‬‬
                                                  ‫וכשיעור נדבתו שיעור בעלותו‪.‬‬
                                                                                    ‫‪shiurim_VOL 2‬‬
‫זהו שהתחדש בגמרא הוריות הנ"ל‪ ,‬שבעלותו הממונית‪ ,‬כמש"נ‪ ,‬היא זאת אשר‬
                  ‫במותו הו"ל בכלל "מתו בעליה"‪ .‬וזה מוכח מאד בדברי הגמרא שם‪.‬‬

‫ומעתה נראה עוד‪ ,‬שכשמשה רבינו התפלל "אל תפן אל מנחתם"‪ ,‬הכוונה היא‪ ,‬לכל‬
‫חלק מן המנחה ששם הבעלים קרוי עליה‪ ,‬שאותו חלק לא יתקבל לרצונו של מקום‪,‬‬

                     ‫ויהא ניכר הדבר‪ ,‬על פי מניעת "אכילתו" ע"י האש ה"מקטירה"‪.‬‬

‫ויתכן עוד‪ ,‬שתפילת משה רבינו "אל תפן אל מנחתם"‪ ,‬לא הוזקק משה רבינו אלא‬
‫כדי שיכירו הכל בעובדת ה"אל תפן"‪ ,‬על ידי אי "אכילתם" ע"י האש‪ .‬אבל עצם הפסול‪,‬‬
‫אולי מעיקר הדין הוא שאין מקבלים קרבנות מן המומרים או הכופרים בנבואת משה‬
‫רבינו‪ ,‬או בתורת השם‪ .‬וקורח ועדתו‪ ,‬כיון שכופרים היו במשה רבינו‪ ,‬ובתורת משה‪,‬‬
‫שהרי זאת היתה טענתם שתורתו לא היתה על ידי הקב"ה ועוד ועוד‪ ,‬לכן אין לקבל‬
‫מהם קרבנות‪ .‬לחלק זה‪ ,‬אין זקוקים לתפילה מיוחדת‪ .‬ולא באה התפילה אלא ל"אל תפן‬
‫אל מנחתם"‪ ,‬הניכר לעין כאות ומופת לשקרת טענת קורח ועדתו‪ ,‬ולאמת הצרופה של‬

                                                          ‫משה רבינו ותורת ה'‪.‬‬

‫ויש להדגיש‪ ,‬שאע"פ שכלפי מחצית השקל של יחידים‪ ,‬כל הקרבן כשר הוא מדין‬
‫רוב‪ ,‬יעו' ברש"י ערכין (ד ע"א בד"ה שלנו הן וכו'‪" ,‬זיל בתר חדא")‪ ,‬אבל מה נימא ב"יחיד‬
‫שהתנדב משלו להתכפר הציבור"‪ ,‬דמהניא מדין מסירה לציבור‪ ,‬דבכה"ג הא כולו נדבת‬

                                                                   ‫היחיד היא‪.‬‬

‫ויתכן שיש לבאר על פי זה‪ ,‬את לשון המדרש‪" :‬יודע אני שיש להם חלק" וגו'‪ ,‬ולא‬
‫הבנתי מהו ה"יודע אני"‪ ,‬כלום קיים ספק אם התנדבו מחצית השקל‪ .‬ותו‪ ,‬הלא כאמור‬
‫לעיל [וע"פ רש"י ערכין]‪ ,‬הקרבן עצמו כולו כשר הוא‪ ,‬ואינו קרוי אלא על שם הציבור‪,‬‬

                                             ‫לא על שם יחיד‪ ,‬ומה חסר בהכשרו‪.‬‬

‫ואולי הם הם הדברים‪ ,‬שמשה רבינו אמר ש"יודע הוא" שהתמיד שעומדים להביאו‬
‫מחר‪ ,‬כולו מ"מסירה לציבור" של קרח ועדתו‪ ,‬ולא שייך בו היתר של אזלינן בתר רובא‪.‬‬
‫ועל זה הוא מבקש "אל תפן אל מנחתם"‪ ,‬שידעו ויכירו כי אין האש "אוכלת"‪ ,‬וידעו הכל‬

               ‫כי אות הוא ומופת לאמיתותה של תורת ה' ואמיתותו של משה רבינו‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬
   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325   326