Page 336 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 336
Pg: 336 - 11-Front 21-11-17
מרדכי חוקת ברכת ולש
הקשו ,דבב"ב (יז ).איתא" :ששה לא שלט בהן מלאך המות ,ואלו הן אברהם יצחק
ויעקב משה אהרן ומרים" ,ופירש"י" :שלא שלט בהן מלאך המות אלא מתו בנשיקה".
ובסנהדרין (לט ).מסופר ,ששאל מין אחד את ר' אבהו "אלקיכם כהן הוא ,דכתיב (שמות
כה ,ב) ויקחו לי תרומה ,כי קבריה למשה במאי טביל" וכו' .ע"ש .ולדברי הרמב"ן צ"ע,
אמאי לא השיב לו שכיון שנסתלק משה במיתת נשיקה ,שוב אינו מטמא.
וביותר קשה ,שהרי אף האבות הקדושים מתו במיתת נשיקה (כדאיתא בסנהדרין שם),
ובב"ב (נח ).מבואר שמטמאים ,דמהאי טעמא ציין רבי בנאה מערתא דאברהם ,כיעו"ש.
וזה לכאורה סותר את דברי הרמב"ן כאן ,ש"הנפטרים בנשיקה לא יטמאו מן הדין".
וכבר אמרו ,שכוונת הרמב"ן אינה אלא זאת ,שאילולי גזירת התורה ,כך היה מן הדין,
שלא יטמאו .וכך מורה לשונו של הרמב"ן עצמו ,שהרי ז"ל" :כי הנפטרים בנשיקה לא
יטמאו מן הדין" .כלומר" ,מעיקר הדין" .מפני שאלו שפטירתם בנשיקה ,הגיעו לדרגתם
זאת ,משום שאילולי הקנס "בעטיו של נחש" ,אין בהם מצד עצמם סיבה למיתתם.
ולכך ,זאת שהם בכל זאת נפטרים ,הוא רק בנשיקה ,לא ע"י מלאך המוות.
אבל כיון ש"נפטרו" מן החיים ,לכן ,זה עצמו גורם את טומאתם .ואע"פ שסיבתם
נעוצה בעטיו של נחש ,אעפ"כ ,כיון שבפועל "נפטרו" מן העולם ,לכן אין להפקיעם
מטומאתם.
כ"נ להסביר את דברי הרמב"ן ,לשיטת המדייקים כן בלשונו .ועכ"פ גם משה רבינו,
גם כל אלו ,שמיתתם היתה בנשיקה ,מטמאים בפטירתם.
"איגלאי מילתא" למפרע ב"כי יותן"
ֹזאת ֻח ַּקת ַהּתֹוָרה ֲא ֶׁשר ִצָּוה ה' ֵלא ֹמר ַּדֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִי ְׂשָר ֵאל ְוִי ְקחּו ֵא ֶליָך ָפָרה ֲא ֻד ָּמה
ְּת ִמי ָמה ֲא ֶׁשר ֵאין ָּבּה מּום ֲא ֶׁשר ֹלא ָע ָלה ָע ֶלי ָה ֹעל (יט ,ב)
"תא שמע עודהו הטל עליהן ושמח הרי זה בכי יותן נגבו אף על פי
ששמח אינן בכי יותן טעמא מאי לאו משום דלא אמרינן כיון דאיגלאי
מילתא דהשתא ניחא ליה מעיקרא נמי ניחא ליה [ותהוי הכשר ,וקשיא
לרבא -רש"י] שאני התם דכתיב כי יתן עד שיתן אי הכי רישא נמי
[ואמאי הוי הכשר בעודהו הטל עליהן ושמח] התם כדרב פפא דרב פפא
