Page 337 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 337
Pg: 337 - 11-Front 21-11-17
מרדכי זלש חוקת ברכת
רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד בעינן כי יותן דומיא דכי יתן
מה יתן לדעת אף יותן נמי לדעת [שידע בנתינה והוכשר בעיניו ועודהו
הטל עליהן עדיין הן בנתינתו -רש"י]" (בבא מציעא כב).
ולכאורה ,הא כל מאי דלא מהני ה"איגלאי מילתא למפרע" גבי הכשר מים ,הוא אך
משום דבעינן "כי יתן" ,היינו דלא סגי ב"ניחא ליה" ,אלא בעינן שיעשה מעשה נתינה
של המים "עליהן" .ומעתה ,לאחר שחידשו דסגי ב"כי יותן" דומיא ד"כי יתן" ,היינו דמאי
דבעינן הוא אך "לדעת" ,אם כן ,מדוע איפוא ,לא יאמר גם הכשר של איגלאי מילתא
למפרע [לרבא מיהת ,דס"ל דסגי באיגלאי מילתא למפרע ,לענין "יאוש"] ,כדס"ד
בקושיא הראשונה.
ואשר נראה בזה ,דהנה כתב הרמב"ם (פי"ב מהל' טומאת אוכלין ה"א)" :כל דברי הכשר
אוכלין דברי קבלה הן מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכי יותן מים על זרע אחד המים
ואחד שאר שבעה משקין והוא שינתן עליהם ברצון בעלים ואחר שנעקרו מן הקרקע"
וכו' .הרי להדיא ,שאין המשקין מכשירין אלא "ברצון בעלים" .ומשמע להדיא ,דרק רצון
הבעלים הוא התנאי המועיל להכשר ,לא רצון של נותן המכשירין על האוכלין.
ולכאורה ,מהיכי תיתי יהיה לזה קשר עם הבעלים דוקא ,הרי ה"מכשירין" ,מכשירין
הם מצד עצמם ,מגזירת הכתוב ד"כי יתן מים על זרע" .ואע"פ שגזיה"כ נמי היא שינתנו
המשקין ל"רצון" ,אבל מהיכי תיתי צריך "רצון" זה להיות של בעל האוכלין דוקא.
ונראה מוכח מזה ,דה"ניחא ליה" ,אינו אך תנאה בעלמא הנצרך מגזיה"כ כי היכי
שהמשקין יכשירו את האוכלין ,אלא שה"ניחא ליה" ,הוא ממש חלק מן ה"מכשירין".
היינו שהאוכלין מוכשרין על ידי ה"משקין" וה"ניחא ליה" המצורף להם.
אשר לכן מובן היטב ,שמכיון שה"ניחא ליה" אינו תנאה בעלמא ,אלא מחלקי חלות
ההכשר ,ודאי שלא שייך בעשיית חלות זאת ,אלא הבעלים ,שאין אדם עושה חלות
בשל חבירו [דומיא דחלויות של איסורים ,שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו].
ובאמת יש לעיין גם בדין "ניחא ליה" ,במלאכה של פרת חטאת ,האם גם "רצון
בעלים" זה ,הוא מ"עושי" חלות האיסור ,או שמלאכה בפרת חטאת שאני ,שהרי לא
בדין "מכשירין" איירינן ,אלא בפסול מלאכה ,ולכן ,אין ה"ניחא ליה" אלא תנאי בפסול
מלאכה ,ולא מיוצרי חלות האיסור.
והנה התוספות בבבא מציעא (ל .ד"ה אף עובד דניחא ליה וכו') הקשו" :וא"ת העושה
מלאכה בפרת חטאת דאמר בפרק הכונס (ב"ק נו .ושם) דחייב בדיני שמים אמאי מיפסלא
