Page 337 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 337

‫‪Pg: 337 - 11-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי זלש‬  ‫חוקת‬                         ‫ברכת‬

‫רמי כתיב כי יתן וקרינן כי יותן הא כיצד בעינן כי יותן דומיא דכי יתן‬
‫מה יתן לדעת אף יותן נמי לדעת [שידע בנתינה והוכשר בעיניו ועודהו‬

                 ‫הטל עליהן עדיין הן בנתינתו ‪ -‬רש"י]" (בבא מציעא כב‪).‬‬

‫ולכאורה‪ ,‬הא כל מאי דלא מהני ה"איגלאי מילתא למפרע" גבי הכשר מים‪ ,‬הוא אך‬
‫משום דבעינן "כי יתן"‪ ,‬היינו דלא סגי ב"ניחא ליה"‪ ,‬אלא בעינן שיעשה מעשה נתינה‬
‫של המים "עליהן"‪ .‬ומעתה‪ ,‬לאחר שחידשו דסגי ב"כי יותן" דומיא ד"כי יתן"‪ ,‬היינו דמאי‬
‫דבעינן הוא אך "לדעת"‪ ,‬אם כן‪ ,‬מדוע איפוא‪ ,‬לא יאמר גם הכשר של איגלאי מילתא‬
‫למפרע [לרבא מיהת‪ ,‬דס"ל דסגי באיגלאי מילתא למפרע‪ ,‬לענין "יאוש"]‪ ,‬כדס"ד‬

                                                            ‫בקושיא הראשונה‪.‬‬

‫ואשר נראה בזה‪ ,‬דהנה כתב הרמב"ם (פי"ב מהל' טומאת אוכלין ה"א)‪" :‬כל דברי הכשר‬
‫אוכלין דברי קבלה הן מפי השמועה למדו שזה שנאמר וכי יותן מים על זרע אחד המים‬
‫ואחד שאר שבעה משקין והוא שינתן עליהם ברצון בעלים ואחר שנעקרו מן הקרקע"‬
‫וכו'‪ .‬הרי להדיא‪ ,‬שאין המשקין מכשירין אלא "ברצון בעלים"‪ .‬ומשמע להדיא‪ ,‬דרק רצון‬

        ‫הבעלים הוא התנאי המועיל להכשר‪ ,‬לא רצון של נותן המכשירין על האוכלין‪.‬‬

‫ולכאורה‪ ,‬מהיכי תיתי יהיה לזה קשר עם הבעלים דוקא‪ ,‬הרי ה"מכשירין"‪ ,‬מכשירין‬
‫הם מצד עצמם‪ ,‬מגזירת הכתוב ד"כי יתן מים על זרע"‪ .‬ואע"פ שגזיה"כ נמי היא שינתנו‬

     ‫המשקין ל"רצון"‪ ,‬אבל מהיכי תיתי צריך "רצון" זה להיות של בעל האוכלין דוקא‪.‬‬

‫ונראה מוכח מזה‪ ,‬דה"ניחא ליה"‪ ,‬אינו אך תנאה בעלמא הנצרך מגזיה"כ כי היכי‬
‫שהמשקין יכשירו את האוכלין‪ ,‬אלא שה"ניחא ליה"‪ ,‬הוא ממש חלק מן ה"מכשירין"‪.‬‬

             ‫היינו שהאוכלין מוכשרין על ידי ה"משקין" וה"ניחא ליה" המצורף להם‪.‬‬

‫אשר לכן מובן היטב‪ ,‬שמכיון שה"ניחא ליה" אינו תנאה בעלמא‪ ,‬אלא מחלקי חלות‬
‫ההכשר‪ ,‬ודאי שלא שייך בעשיית חלות זאת‪ ,‬אלא הבעלים‪ ,‬שאין אדם עושה חלות‬

         ‫בשל חבירו [דומיא דחלויות של איסורים‪ ,‬שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו]‪.‬‬
                                      ‫‪‬‬

‫ובאמת יש לעיין גם בדין "ניחא ליה"‪ ,‬במלאכה של פרת חטאת‪ ,‬האם גם "רצון‬
‫בעלים" זה‪ ,‬הוא מ"עושי" חלות האיסור‪ ,‬או שמלאכה בפרת חטאת שאני‪ ,‬שהרי לא‬
‫בדין "מכשירין" איירינן‪ ,‬אלא בפסול מלאכה‪ ,‬ולכן‪ ,‬אין ה"ניחא ליה" אלא תנאי בפסול‬

                                               ‫מלאכה‪ ,‬ולא מיוצרי חלות האיסור‪.‬‬

‫והנה התוספות בבבא מציעא (ל‪ .‬ד"ה אף עובד דניחא ליה וכו') הקשו‪" :‬וא"ת העושה‬
‫מלאכה בפרת חטאת דאמר בפרק הכונס (ב"ק נו‪ .‬ושם) דחייב בדיני שמים אמאי מיפסלא‬
   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342