Page 342 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 342
Pg: 342 - 11-Back 21-11-17
מרדכי חוקת ברכת במש
ובאהל טומאת שבעה וטומאת מגע ואהל מפורשין בתורה שנאמר הנוגע במת לכל נפש
אדם וטמא שבעת ימים ונאמר כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים".
"טומאת משא מפי השמועה וקל וחומר הדברים אם נבלה שהיא טומאת ערב ואינה
מטמאה באהל מטמאה במשא שנאמר והנושא את נבלתם המת לא כל שכן ומה נבלה
שמגעה טומאת ערב משאה טומאת ערב אף המת שמגעו טומאת שבעה משאו
טומאת שבעה".
"אין טומאת משא במת מדברי סופרים אלא דין תורה ,ויראה לי שזה ששתק ממנה
הכתוב כדרך ששתק מאיסור הבת לפי שאסר בפרוש אפילו בת הבת ושתק מאיסור
אכילת בשר בחלב לפי שאסר בפירוש אפילו בישולו כך שתק מטומאת משא במת לפי
שטמא בפירוש אפילו אהלו כל שכן משאו".
וצל"ע ,דלא מצינו שקבע הרמב"ם ו"יראה לי" ,על פירושים שאין בהם נפקא מינה
להלכה ,ומדוע מצא הרמב"ם לנכון להביא כאן קושיא ותירוץ עם שתי דוגמאות .מה
חידוש להלכה יש מכך ,הלא לכאורה פירוש בעלמא הוא ,ומה מקום לייחד לזאת הלכה
ברמב"ם עם קביעה של "ויראה לי".
ואשר נראה לומר בזה הוא ,דלכאורה אף גוף הדברים צ"ע ,ממה נפשך ,אם קל וחומר
רגיל הוא ,הא "אין עונשין מן הדין" ,והאיך ענשינן על טומאת משא [כשחייבין עונש
מחמת טומאת זאת] .וכבר הקשה כן בכסף משנה ,יעויי"ש ובמשנל"מ על אתר שהקשו
כן גם על איסורא ד"בתו".
ואם לאו ק"ו רגיל הוא ,צ"ב מאי שנא ק"ו זה ד"בתו" ו"בב"ח" ,משאר ק"ו שבתורה.
מדוע הביא כדוגמאות "כדרך ששתק" ,את "בתו" ו"בב"ח" ,הלא כל ק"ו שבתורה הוא
אותה ה"דרך ששתק".
והמוכרח מזה הוא ,דחלוקים המה שני ק"ו אלו ד"בתו" ו"בב"ח" ,משאר ק"ו .ששאר
ק"ו ,הם לימודים על דיני הקל וחומר ,שאף ה"חמור" יש בו אותם הדינים ,כמו ה"קל".
ואילו הנך תרי ק"ו ,הם לימודים על החפצא דאיסורא עצמו .היינו ,שכשדיברה תורה
על ה"קל" ,דיבור זה עצמו דיבר על ה"חמור" ,משום שכשאסרה תורה בת בתו ,הלא
הבת כלולה בדיבור עצמו ,לא רק בדינים העולים .וכשאסרה תורה בישול של הב"ח,
האכילה כלולה בדיבור עצמו.
והנפ"מ ברורה היא ,לענין דינא ד"אין עונשין מן הדין" ,שכן רק כאשר הק"ו מלמד
על הנפ"מ של הדינים העולים ,הוו"ל בכלל אין עונשין מן הדין ,כיון שבכגון זה ,העונש
מבוסס ומיושב על סברת הק"ו.
