Page 347 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 347
Pg: 347 - 11-Back 21-11-17
מרדכי זמש חוקת ברכת
ובפשיטות י"ל ,שאין אנו יודעים אם דלו את המים בבת אחת גם לבעירם ,או שמא,
רק לאחר שגמר העם לשתות ,רק אח"כ דלו לבעירם .שכן אם דלו בתחילה רק את
המספיק להם עצמם ,ודאי שאין לתת לבעירם ,כל עוד לא ברור שיגיעו המים גם לעצמם.
אך גם אם דלו מיד גם את המספיק לבעירם [או שבטוחים היו שהמים ימשיכו לעלות
גם לבעירם] ,וגם אם העם יקדים להשקות את בעירם ,אבל ודאי שאין זה נוגע לנותן,
כי הנותן חייב להקדים את האדם ,גם אם האדם ימצא לנכון להקדים את בהמתו ,וז"פ.
היתר שתיית המים מבארה של מרים ואכילת המן
ְוהֹו ֵצא ָת ָל ֶהם ַמִים ִמן ַהֶּס ַלע ְו ִה ְׁש ִקי ָת ֶאת ָה ֵע ָדה ְו ֶאת ְּב ִעיָרם (כ ,ח)
בספר החיים (למהר"ש קלוגר ,או"ח סי' תרע ,א) הקשה ,היאך הותר להם לישראל
לשתות מבארה של מרים ולאכול את המן ,הלא מעשה ניסים הוא ,וכמש"א (תענית
כד ).דאלעזר איש בירתא נעשה לו נס ונתמלאו כל אוצרותיו בתבואה ,ונשבע שלא
יהנה ממנו אלא כאחד מעניי ישראל ,ופירש"י שם (ד"ה אלא) ,משום דמעשה ניסים
הוא ,ואסור לאדם להנות ממעשה ניסים ,כדאמר בתענית (כ ):ואם עושין לו נס מנכין לו
מזכויותיו .ע"ש.
ותירץ המהרש"ק ,שהאיסור ליהנות ממעשה ניסים ,אינו אלא איסור דרבנן ,אבל מן
התורה אין איסור כלל ,ולק"מ היאך שתו מבארה של מרים ואכלו את המן ,אע"פ שהיה
זה מעשה ניסים.
אכן דבריו צ"ע ,שהלא אין כח ביד חכמים לאסור דבר המפורש בתורה להיתר (ט"ז
או"ח סי' תקפח סק"ה ,יו"ד סי' קיז סק"א ,חו"מ סי' ב ד"ה תו איתא שם ולא לעבור) ,וכיון דהכא
מפורש בקרא דשרי ליהנות ממעשה ניסים ,היאך אסרו זאת חכמים.
עוד יל"ע ,כיון דמדרבנן מיהא אסור ליהנות ממעשה ניסים ,לכאורה יהא דין מאכל
הנוצר ממעשה ניסים ,שייאסר לקרבן ,משום שאינו "ממשקה ישראל" (מנחות ה.).
ואילו במנחות (סט ):משמע ,דשרי לקרבן חיטים שירדו בעבים על דרך נס .עיי"ש (ויעו'
שדי חמד ח"ז ,כללים ,מערכת האל"ף אות פז ,עמ' אלף תקד).
ואשר נראה בעה"י ,ש"אסור להנות ממעשי ניסים" ,רק כשהנס לא נעשה בסיבת
צורך הנאה זאת .משא"כ ניסי המן והמים במדבר ,שהנאתם של ישראל ,היא היתה
