Page 346 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 346
Pg: 346 - 11-Back 21-11-17
מרדכי חוקת ברכת ומש
שנברא ב"מאמרו" של הבורא עולם ,כאילו עומד וטוען ,כלפי משה ואהרן ,את טענת
ה"גינאי" (חולין ז ,).שסירב לבקשת רבי פנחס בן יאיר "חלוק לי מימיך" ,לצורך פדיון
שבויים ,ב"אמרו"" :אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני ,אתה ספק
עושה ספק אינו עושה ואני ודאי עושה" .הוא הוא אולי "סירובו" של הסלע ,להפר טבעו
כסלע מאובן ,לפכות כמעיין.
וזהו שאמר הקב"ה למשה ,שאם יסרב ה"סלע" לצאת מטבעו [כפי שסרב הגינאי],
"והוצאת להם מים מן הסלע" .ומפרש יב"ע ,שה"מכה" תוציא בתור גזירה ,כגזירת רבי
פנחס בן יאיר שגזר לאמר" :שאם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יבואו בך מים לעולם".
ובפני גזירה כזאת ,אין עומד.
הקדמת מזון בעלי חיים למזון האדם
ַקח ֶאת ַה ַּמֶּטה וגו' ְוהֹו ֵצא ָת ָל ֶהם ַמִים ִמן ַהֶּס ַלע ְו ִה ְׁש ִקי ָת ֶאת ָה ֵע ָדה ְו ֶאת ְּב ִעיָרם
(כ ,ח)
בברכות (מ ).קי"ל ,שאסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו ,שנאמר (דברים
יא ,טו) "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" והדר "ואכלת ושבעת".
וצ"ע ,דבקרא הכא מפורש לכאורה איפכא ,דכתיב "והשקית את העדה ואת בעירם",
הקדים שתיית העדה ,לשתיית בעירם [וע' מג"א (סי' קסז ס"ק יח) ובהגהות יד אפרים
(שם) .וע"ע באור החיים כאן].
וה"כתב סופר" (כאן) הביא ליישב בשם אביו ה"חתם סופר" ,דדוקא כלפי בעלי חיים
שלו ,חייב להקדימם על פני עצמו .אבל הנותן מתנה לחבירו ,יש לו להקדים את חבירו
על פני בעלי חיים של חבירו [וכדברי אליעזר עבד אברהם (בראשית כד ,יד) "ואמרה שתה
וגם גמליך אשקה"] .והיינו טעמא ,משום דמזונות בע"ח של אדם הם עליו ,ולכך חייב
להקדימם .משא"כ מזון בע"ח של חבירו ,אינם חובה עליו ,ולכן צריך להקדים את חבירו.
יעויי"ש.
אך דבריו צ"ב ,הא מ"מ לאחר שיקבל חבירו את המזון ממנו ,ויזכה בו ,שוב חייב
להקדים את בע"ח שלו על פני עצמו ,שהרי מזונותיהם עליו ,וא"כ שוב יש להקדים את
שתיית "בעירם" לשתיית ה"עדה".
