Page 341 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 341
Pg: 341 - 11-Front 21-11-17
מרדכי אמש חוקת ברכת
אלא תנאי .בזה הוא דאמרינן ,דכשם שהיאוש שייך שיחול על ידי גילוי מילתא למפרע,
הוא הדין שהניחותא תחול על ידי גילוי מילתא למפרע.
מה שאין כן אילו הניחותא ,היא מכלל עצם המכשירין ,שהרצון הוא זה מכשיר ,עם
המשקין הבאים על האוכלין ,לפי זה נראה ,דודאי אין שום השוואה ליאוש ,משום דכל
מאי דס"ל לרבא דמדהשתא מייאש ,קודם נמי מייאש ,הוא אך משום שאין היאוש
אלא מצב ,ועל זה מהני לגלות שמצב זה כבר בעצם היה כן למפרע.
מה שאין כן בניחותא דבעלים ,הלא לפי המבואר ,הניחותא היא מיוצרי חלות ההכשר
[אינו מצב בלבד ,אלא יוצר חלות] ,ויצירת חלות ,ודאי דאף רבא מודה ,דלא שייך
לגלות על כך למפרע ,שהרי סוכ"ס ,לא היתה לפני כן הניחותא בפועל ,ולא נוצרה חלות
המכשירין.
אשר לכן ,רק קושיית הגמרא הראשונה ,שהקשתה מ"נגבו" ,דאכתי לא ידעה יסוד
זה שהניחותא הינה חלק מיצירת חלות המכשירין ,והוה סבירא לה שהניחותא הינה אך
תנאי דבעינן לה כי היכי שהמשקין [בלבד] יעשו את ההכשר ,לכן שפיר השוו "יאוש"
באבידה ,ל"ניחותא" בהכשר משקין.
אבל לאחר דדרשו שה"כי יותן" יש לו נמי מעלת "כי יתן" ,אם אך נתנו לדעת [דומיא
דכי יתן] ,כדפירש"י שם ,שעל ידי הדעת הרי הוא "בנתינתו" ,היינו ,דעל ידי הניחותא,
מתקיים בזה ה"כי יתן" [שעל ידי רצונו ,הו"ל כאילו נתן את הטל עליהם] ,נמצא
שה"ניחותא" ,אינו אך דין בפני עצמו ,אלא שהוא זה מכלל עושה החלות ,כחלק מן
יוצרי המכשירין .לכן כבר התבאר ,דלא שייך בזה דין "למפרע" ,ואין מכאן קושיא על
רבא ,כמשנ"ת.
טומאת מת
ָּכל ַהּ ֹנ ֵג ַע ְּב ֵמת ְּב ֶנ ֶפׁש ָה ָא ָדם ֲא ֶׁשר ָימּות ְוֹלא ִי ְת ַחָּטא ֶאת ִמ ְׁשַּכן ה' ִט ֵּמא ְו ִנ ְכְר ָתה
ַהֶּנ ֶפׁש ַה ִהוא ִמִּי ְׂשָר ֵאל ִּכי ֵמי ִנ ָּדה ֹלא ֹזַרק ָע ָליו ָט ֵמא ִי ְהֶיה עֹוד ֻט ְמ ָאתֹו בֹוֹ :זאת
ַהּתֹוָרה ָא ָדם ִּכי ָימּות ְּב ֹא ֶהל ָּכל ַהָּבא ֶאל ָהאֹ ֶהל ְו ָכל ֲא ֶׁשר ָּב ֹא ֶהל ִי ְט ָמא ִׁש ְב ַעת ָי ִמים
(יט ,יג-יד)
כתב הרמב"ם בפרק א מהלכות טומאת מת הלכה א-ב" :המת מטמא במגע ובמשא
