Page 357 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 357
Pg: 357 - 12-Front 21-11-17
מרדכי זנש קלב ברכת
אבל אכתי צ"ב ,דבדברי רש"י כאן מבואר ,שזכות שלשת הרגלים היא שהגינה על
ישראל מקללת בלעם .ובתירוצים הנ"ל לא מבואר ,מהו הכח ומעלת מצוה זו טפי משאר
מצוות ,שדוקא היא מגינה על ישראל .והא גופא נמי צ"ב ,מה נתייחדה מצות עליה
לרגל ,שזכו ישראל מחמתה לניסים גלויים ונפלאים ,טפי משאר מצוות שבתורה.
ונראה בעה"י לבאר ,את מיוחדיותה וייחודיותה של מצות העליה לרגל ,משום שבה
באה לידי ביטוי ,יותר מבכל מצוה אחרת ,רצּויּות עצם מציאותם של ישראל ,שבה נאמר
שהמצוה היא ל ֵהראות לפניו יתברך .ומהו "ל ֵהראות" ,אם לא עצם המציאות ,ומה לך
רצּויּות גדולה מזאת.
וזהו שטענה האתון לבלעם :אתה בא לקלל ,היינו להכחיד את עצם מציאותם,
בעוד שהקב"ה מצפה לראותם שלש פעמים בשנה .כלומר ,אתה ,בלעם ,יוצא ,לא
כנגד ישראל ,אלא כנגד בורא העולם .כי הבורא עולם חפץ ,רוצה ומצפה לקראת עצם
מציאותם ,כמו שנאמר (שמות לד ,כג) "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון
ה'" ,ואילו אתה יוצא נגד רצונו יתברך .זו לא תצלח בידך .אי אפשר להכחיד את ישראל.
כי עצם מציאותם ,רצויה היא לפני אדון כל.
צער בעלי חיים לצורך האדם [ובהריגה]
ַעל ָמה ִהִּכי ָת ֶאת ֲא ֹת ְנָך (כב ,לב)
הנה הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג ,סוף פרק יז) כתב ,שטענת המלאך לבלעם היתה ,שלא
היה לו להכות את אתונו ,משום לאו דצער בעלי חיים .עיי"ש.
ויש לעיין בדבריו ,דבתרומת הדשן (פסקים וכתבים סי' קה) העלה ,שכל דבר שהוא
לצורך האדם ,אין בו איסור צער בעלי חיים ,ואשר לכן מותר למרוט נוצות של עופות
לצורך האדם .עיי"ש בדבריו .ולפ"ז ,לא עבר בלעם על לאו דצעב"ח ,שהרי ציערה
"לצורכו" ,כדי שתוליכו למחוז חפצו ,ומה היתה טענת המלאך "על מה הכית".
[ובעיקר המבואר ברמב"ם ,שאיסור צער בעלי חיים דאורייתא הוא ,יש לדון האם
האיסור הוא דוקא כשהבע"ח הוא "בחיים" ,או אפילו בהריגתם (כגון זבוב או יתוש
שמטרידו) ,אכתי יש בזה צער בע"ח על אותו רגע שהורגו (קודם שמת) ,או דילמא לא
חיישינן להא.
