Page 359 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 359

‫‪Pg: 359 - 12-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי טנש‬  ‫קלב‬                         ‫ברכת‬

‫ומהרש"א שם בחידו"א הביא קושיית התוס' (נזיר כג‪ ):‬מההיא דברכות (יז‪" ).‬העוסק‬
‫במצוה שלא לשמה נוח לו שלא נברא‪ ,‬וי"ל דהתם מיירי שעוסק בתורה שלא לשמה‬

       ‫לקפח לאחרים והכא קאמר שעוסק בתורה שלא לשמה להתגדר ולקנות שם"‪.‬‬

‫והוסיף המהרש"א‪ ,‬דלכאורה הלא גבי בלעם ובלק‪ ,‬נמי הוי לקפח לאחרים‪ ,‬שהרי‬
‫בא לקלל את ישראל‪ ,‬ותירץ‪" :‬י"ל שהוא לא בא לקלל את ישראל רק מפני יראת עצמו‬
‫כמ"ש וירא בלק וגו' ויגר מואב מפני בני ישראל וגו' והוי כמו לקנות שם לעצמו‪ .‬ודקאמר‬
‫ביה שמתוך שלא לשמה וכו' ר"ל דמתוך שלא לשמה דהיינו דהביא קרבנות שלא לשמה‬
 ‫רק לקנות לו שם זכה שבא לשמה שזרעו דוד ושלמה הקריבו קרבנות לשמה"‪ .‬עכ"ד‪.‬‬

‫וכל דבריו צ"ב‪ ,‬הלא סוכ"ס קלל‪ ,‬והקרבנות הוקרבו כדי שהקללה תחול‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫למעשה באו הקרבנות‪ ,‬כדי לקפח את ישראל‪ .‬ואע"פ שגם הקיפוח לא בא אלא כדי‬
‫להצילו מישראל‪ ,‬ולא כדי לקפחם‪ ,‬קשה מאד להבין‪ ,‬שאין על זה את המונע של "לקפח‬

                                       ‫אחרים"‪ ,‬וקרבנותיו יזכו אותו בדוד ושלמה‪.‬‬

‫ולא עוד‪ ,‬אלא שעיקר ביאורו את דברי הגמרא מופלא מאד‪ .‬הלא בגמרא באו להביא‬
‫דוגמא לכך ד"מתוך שלא לשמה בא לשמה"‪ ,‬וזה פלא‪ ,‬מה ראיה מבלק וצאצאיו דוד‬
‫ושלמה‪ ,‬למימרא ד"לעולם יעסוק אפילו שלא לשמה"‪ ,‬הלא מפורש נימקו בגמרא‪,‬‬
‫דלהכי יעסוק שלא לשמה‪ ,‬רק משום דמתוך שלא לשמה בא לשמה‪ .‬אטו מתוך ה"שלא‬
‫לשמה" של בלק‪ ,‬באה מחשבת "לשמה" או הקרבת "לשמה"‪ .‬הלא שאני דוד ושלמה‪,‬‬
‫שאינם אלא שכר וזכות‪ ,‬ואילו המימרא‪ ,‬בשורה יש בה בעצם מעשה קיום המצוות‪,‬‬
‫שעשייה זאת שנעשתה "שלא לשמה"‪ ,‬יש בה הכח לכוון את מחשבתו אל "לשמה"‬
‫[כלומר‪ ,‬המימרא איירי במה שיארע אצל אותו בעל מחשבת "שלא לשמה"‪ ,‬שבעתיד‬
‫תתוקן מחשבתו ותהיה "לשמה"‪ ,‬ואילו אצל בלק‪ ,‬מיירי שה"לשמה" יהיה אצל צאצאיו‬

                                                            ‫לאחר כמה דורות]‪.‬‬

‫ונראה אולי לבאר את דברי המהרש"א‪ ,‬על פי מה שיש לחקור בהא דהקרבה‪ ,‬או‬
‫מצוה‪ ,‬על מנת "לקלל" או "לקפח אחרים"‪ ,‬שהיא מעכבת לכולי עלמא‪ ,‬האם מתורת‬
‫"שלא לשמה" אתינן עלה‪ ,‬שאע"פ ד"לעולם יעסוק בתו"מ שלא לשמה"‪ ,‬אין הדברים‬
‫אמורים אלא בשאר מחשבות‪ ,‬לא במחשבות לקפח אחרים‪ ,‬ד"שלא לשמה" זה מגרע‬

                                          ‫גרע [ובודאי גם לא יביא לידי "לשמה"]‪.‬‬

‫או דנימא‪ ,‬דלאו מתורת עיכוב של "לשמה" אתינן עלה‪ ,‬אלא ד"עשייה" על מנת אחת‬
‫מן המחשבות האלה‪ ,‬לא על כהאי גוונא דברה תורה‪ ,‬והוה ליה לכל היותר כאילו לא‬

                                ‫"עבד"‪ ,‬אבל לא מתורת "שלא לשמה" אתינן עלה‪.‬‬

‫והנפקא מינה נראה‪ ,‬בהיכי תימצי שדיבר עליה המהרש"א‪ ,‬היינו שהביא בלק קרבנות‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364