Page 360 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 360

‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 360 - 12-Front 21-11-17‬‬  ‫שס‬

              ‫ברכת קלב‬

‫שלא לשמה רק כדי לקנות לו שם‪ ,‬ואע"פ שבא לקלל‪" ,‬י"ל שהוא לא בא לקלל את‬
‫ישראל רק מפני יראת עצמו כמ"ש וירא בלק ויגר מואב וגו' והוי כמו לקנות שם לעצמו"‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬בלק לא היה מעוניין בקללתם של ישראל‪ ,‬אלא אך בהצלת עצמו‪ ,‬והוי כמו‬
‫לקנות שם לעצמו‪ ,‬ולפמשנ"ת אין בכה"ג את הגריעותא של עבודה ע"מ לקפח‪ ,‬או‬
‫לקלל‪ .‬משום שבלק לא עבד על מנת לקלקל‪ ,‬והו"ל כמו מחשבה חיצונית של "לקנות‬
‫שם לעצמו"‪ ,‬ובכהאי גוונא ליתא לגריעותא המיוחדת של "לקלל" או "לקפח אחרים"‬
‫[וכל זה הוא רק אם דין מיוחד הוא ש"עבודה" ע"מ כל אלו‪ ,‬כאילו לא "עבדו"‪ ,‬משא"כ‬

                        ‫אילו הו"ל רק בגדרי "שלא לשמה"‪ ,‬היה ודאי צ"ע‪ ,‬כמש"נ]‪.‬‬

‫ומעתה נראה עוד‪ ,‬שאע"פ ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה"‪ ,‬וקרבנותיהם של דוד‬
‫ושלמה‪ ,‬חלוקים הם זה מזה‪ ,‬ד"מתוך שלא לשמה בא לשמה" הוא זה בשורה ללומד‬
‫ולמקריב עצמו‪ ,‬שהוא עצמו יזכה ללמוד "לשמה"‪ .‬ואילו מה שאירע עם דוד ושלמה‪,‬‬
‫הוא אך "זכות"‪ ,‬שבזכות הקרבת בלק קרבנות‪ ,‬יזכו דוד ושלמה להקריב את קרבנותיהם‪.‬‬

‫אבל הא מיהת‪ ,‬שתרווייהו מיתלא תליין בזכות והמצוה הקיימין בלימוד ובהקרבת‬
‫קרבנות "שלא לשמה"‪ ,‬שכן אי לאו המצוה המתקיימת ב"שלא לשמה"‪ ,‬הלא לית בה‬
‫לא היתר ללמוד ולהקריב "שלא לשמה"‪ ,‬ולא זכות שתשאר לנכדיו‪ .‬שכן אי לאו המצוה‬
‫המתקיימת ב"שלא לשמה"‪ ,‬לא היה שום היתר לומר "לעולם ילמד או יקיים מצוות שלא‬
‫לשמה"‪ ,‬גם אם יביא הדבר בעתיד לידי לשמה‪ ,‬שהרי סוכ"ס עתה‪ ,‬הקרבה "שלא לשמה"‬

     ‫היא‪ ,‬או לימוד וקיום מצוה שלא לשמה" המה‪ ,‬ומי ומה יתכן לקיימן שלא כמצוותן‪.‬‬

‫וע"כ‪ ,‬דאף כשהוא לומד "שלא לשמה"‪ ,‬מצות ת"ת התקיימה‪ ,‬ואך שאע"פ שנעדרת‬
‫לו המצוה בשלמותה‪ ,‬אבל כיון שזה ירגילו לעשיית "לשמה"‪ ,‬והמצוה כמות שהיא‪ ,‬הלא‬

       ‫קיום מצוה יש בה‪ ,‬לכן אמרו "לעולם יעסוק במצוות ובתורה שלא לשמה" וכו'‪.‬‬

‫אלא דהא גופא מנלן‪ ,‬דילמא לאו קיום מצוה היא ב"שלא לשמה"‪ .‬על זה באה הראיה‬
‫מהא שקרבנותיו של בלק היוו זכות‪ ,‬לזכותו בבני בני בנים‪ ,‬המקריבים קרבנות לפני‬
‫הקב"ה‪ .‬ולכאורה‪ ,‬מה זכות יש בקרבנות של בלק‪ ,‬הלא "שלא לשמה" ודאי היו‪ ,‬כמש"נ‪.‬‬

‫וע"כ‪ ,‬שמצות הקרבת הקרבן‪ ,‬בידו היא‪ ,‬וזה היווה זכות לזכות בדוד ושלמה‪ ,‬המקריבין‬
‫קרבנות לרבש"ע‪ .‬ומיושבת שפיר עיקר הקושיא‪ ,‬שכן לא את ה"מתוך שלא לשמה בא"‬
‫וכו'‪ ,‬באו ללמוד מדוד ושלמה‪ ,‬אלא את הזכות שיש בקיום מצות הקרבת הקרבנות‬
‫על ידי בלק‪ ,‬אע"פ שהיתה זאת הקרבה שלא לשמה‪ ,‬כמשנ"ת‪ ,‬דמתוך שיש בהקרבת‬
‫הקרבנות "זכות"‪ ,‬ע"כ שמצוה יש בהקרבתן‪ .‬וזהו היסוד למש"א "לעולם יעסוק בתורה‬

                              ‫ובמצוות שלא לשמן שמתוך שלא לשמן בא לשמן"‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365