Page 393 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 393
Pg: 393 - 13-Front 21-11-17
מרדכי גצש סנחפ ברכת
ואיך יתכן ללמוד מזה לגוונא שלא נתן פיו בשופר ,הלא אין בו אלא חוסר מגע ולא
חציצה.
ומפורסם הדבר לתרץ בשמו של האבני נזר ,דאף בציפהו זהב ,אין בו משום חציצה,
שהרי "כל לנאותו אינו חוצץ" .ואך דאף על פי כן ,גם מגע אין בו ,שכן כל הנך דלא חייצי,
כגון מין במינו ,או כל לנאותו וכדו' ,גם אם אין בהם משום חציצה ,אבל אין בהם גם
משום מגע .כמו שחידש כן הרמב"ן במסכת בכורות ,לענין יצאו שנים כאחת ,דהגם
דמין במינו נינהו ,אעפ"כ ,חסר המגע ולאו "פטר רחם" הוא.
אשר לכן ,זהו דילפי הרמב"ן והריטב"א ,מהך דציפהו זהב ,להך דלא נתן פיו בשופר,
שכן תרווייהו כהדדי נינהו ,שאין בהם אלא חוסר מגע ולא חציצה ,כמש"נ.
אלא שכבר הקשו ,מדברי הריטב"א (כז ע"ב בד"ה נסדק לרחבו וכו')" :פי' דליכא משום
ב' שופרות כדכתיבנא לעיל .וכיון שכן יש להכשיר אפילו כשנשתייר שיעור תקיעה לצד
הרחב ,ואע"פ שזה המיעוט שבפיו חוצץ ,מין במינו הוא ואינו חוצץ" וכו' .ולדברי האבני
נזר ,אכתי ליפסיל משום הך דהוה ליה כאילו לא נתן פיו בתוך השופר .הלא חידושו של
הרמב"ן ,לענין מין במינו נאמר ,אטו יש מקום לחלק בנידון דידן בין מין במינו אינו חוצץ,
לבין כל לנאותו אינו חוצץ.
ואשר יראה לומר בזה הוא ,דאף אי נימא דשופר שנסדק לרחבו ,נידון כשתי שופרות,
ואם אין שיעור בצד הקרוב לפיו ,הוה ליה כמאן דליתא ,ואינו כשר אלא הצד הרחוק מן
הסדק .אף על פי כן ,אין הדברים אמורים אלא עד כמה שנוגע הדבר להלכות שופר ,אבל
מצד החפצא ולשאר דיני התורה ,נראה פשוט דאחד הוא ממש ,ואם נגע בו טמא ,ודאי
דהשופר כולו על שני צדדיו ,נידון ככלי אחד.
ומעתה ,גם אם נימא שאין התקיעה כשרה ללא נגיעה ממש ,אבל נגיעה זאת ,אינה
צריכה להיות בשופר מתורת הכשרו ,אלא בשופר מתורת כלי מצד עצם מציאותו.
ולכן ,גם אי נימא דעל ידי מין במינו דאינו חוצץ ,אכתי אינו בכלל מגע ,אף על פי כן,
בשופר שנסדק לרחבו ,הוה ליה שפיר תקיעה על ידי מגע .שכן כאמור ,כיון שלענין עצם
המציאות ולשאר דיני התורה ,השופר אחד הוא ,הרי התוקע שפיר נחשב נוגע בשופר.
ואין להקשות לפ"ז ,אמאי הוזקק הריטב"א לדינא דמין במינו אינו חוצץ ,הלא בלאו
הכי נוגע הוא בשופר ,כיון שכאמור ,הנגיעה צריכה היא להיות בשופר עצמו מצד עצם
מציאותו ,ואמאי תיהוי זאת חציצה גם ללא הך דינא דמין במינו אינו חוצץ.
משום ,דאף אי נימא ,דהתוקע בשופר שנסדק לרחבו ,נחשב הדבר כנוגע ממש,
משום שדין הנגיעה צריך שיהיה במציאות של השופר מתורת כלי ,ולא מתורת הלכות
