Page 395 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 395
Pg: 395 - 13-Back 21-11-17
מרדכי הצש סנחפ ברכת
אכן בגמרא ר"ה שם משמע ,שהוא דין "תקנה" ,לתקוע את כל הספיקות ,והו"ל
כמצוה דרבנן ,ולא רק הנהגה של "לחומרא" ,כדמשמע ממש"א "הלכך ליתקע כולהו".
ופשוט ,שאם זאת היא צורת המצוה ,ודאי שלא נוגע הדבר ל"ספק" ,וממילא לא נחשב
להפסק כל שהוא [וכבר הארכנו במק"א ,מדוע זקוקים לרבותא מיוחדת ,תיפו"ל מטעם
"ספיקא דאורייתא לחומרא" ,ובפרט לשיטות שה"לחומרא" הוא דאורייתא ,ואכמ"ל].
מה עוד ,שלפי דעת ראשונים (יעו' ברא"ש בשם רה"ג) ,בדיעבד יצא גם בכל אחד מן
הספיקות .ופשוט א"כ שזה לא יכול להוות הפסק.
ומלבד זאת נראה עוד ,שחלוקים המה שני הענינים ,עירובין ותקיעת שופר ,ואשר
חילוק זה מחלק אותם זה מזה ,גם לענין ההפסק בין הברכה למצוה .שכן בענין מצות
הסמיכה והתנופה ,הרי אם אך קרבן זה אינו מחויב בדינים אלו ,הרי אלו ,כלפיו ,מעשים
שאין להם כל צורך לקיום דיני מצות הקרבן ,לכן אין לך הפסק גדול מזה.
מה שאין כן לענין תקיעת שופר ,הלא מצוה זאת עצמה שבה אנו עסוקין ,בה עצמה,
קיים הספק ,שמא קול של "ילולי יליל" דוקא בעינן ,או שמא דוקא "גנוחי גנח" .ואם אנו
עושין מספק את שתי הקולות ,הרי לטובת המצוה הזאת עצמה ,אנו עושין .ואם לא
נתקע את שני סוגי הקולות ,את המצוה שאנו עסוקים בה ,אנו מפסידין .ובכה"ג ודאי
שאין בעשיית הספק משום הפסק ,שהרי המצוה עצמה" ,זקוקה" לקיום שני צדדי
הספק ,ובכך לא שייך שיהיה משום "הפסק".
ראוי להזכיר ,כי כל דבר הנצרך ,גם אם אינו מכלל הברכה ,אינו הפסק .ומצינו כה"ג,
גבי ברכת המוציא ,או ברכת הנהנין ,כמו לבקש [בין הברכה לאכילה] "סכין" או "מלח",
וה"ה במצוות.
ובהדגשה נוספת :שני מיני ספיקות הם .ספק "מקרי" ,וספק "מהותי" .כשמתערבים
שני קרבנות שדיני האחד שונים מן האחר ,זהו ספק "מקרי" .אדרבא ,כל הספק הוא רק
משום שהתערב קרבן נוסף ,היוצר את הספק.
לעומת זאת ,תקיעת "שברים" או "תרועה" ,הוא ספק "מהותי" ,אינו תלוי במקרה ,או
בתקיעה נוספת .נמצא שלגבי קולות השופר ,אין זה רק ספק אם מקיימין מצוה בקול
פלוני אם לאו ,אלא ש"מעונינים" בו בגלל ספיקו ,ו"צורך" של ודאי הוא ,בגלל ספיקו.
ומובן היטב ,דשאני תערובת של קרבנות ,שאין מעונינים בספק המקרי הזה ,לכן
הו"ל גם ספק הפסקה ,במה שאינו מצרכי המצוה .מה שאין כן לגבי קולות השופר,
שאע"פ שכל קול מצד עצמו ,ספק הוא ,אם מקיימין בו את המצוה אם לאו ,אבל כיון
