Page 390 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 390
Pg: 390 - 13-Back 21-11-17
מרדכי סנחפ ברכת שצ
ומקיימים את מצות תקיעת שופר .ואילו תקיעה שאינה מבר חיובא ,אינה "חפצא"
שיוצאים בשמיעתה ,ידי חובת מצות תקיעת שופר.
ובנוסח אחר :הא דבעינן לבר חיובא ,אינו רק "דין" ביציאה ידי חובת המצוה ,אלא דין
ב"קול" עצמו ,שיוצאים ידי חובה ,רק בקול שופר היוצא מפי בר חיובא .וכשאינו קול
היוצא מפי בר חיובא ,הו"ל כקול שאינו יוצא מפי שופר כשר.
יציאה ידי חובת שופר בתקיעת חרש
ּו ַב ֹח ֶדׁש ַהְּׁש ִבי ִעי ְּב ֶא ָחד ַלחֹ ֶדׁש ִמ ְקָרא ֹק ֶדׁש ִי ְהֶיה ָל ֶכם ָּכל ְמ ֶלא ֶכת ֲע ֹב ָדה ֹלא ַת ֲעׂשּו
יֹום ְּתרּו ָעה ִי ְהֶיה ָל ֶכם (כט ,א)
דינא הוא (מתני' ר"ה כט ).דחרש אינו מוציא ידי חובה בתקיעת שופר ,משום שאינו
בר חיובא ,כיון שאינו יכול לשמוע .ובבית יוסף (או"ח סי' תקפט) איתא ,שאפילו המדבר
ואינו שומע ,שהוא פיקח לכל דבריו ,אינו מוציא .דכיון שהמצוה היא ה"שמיעה" ,והוא
אינו שומע ,לאו בר חיובא הוי.
וצ"ע ,דהב"י בשולחנו הערוך (סי' רצז סעיף ה) פסק גבי ברכת הריח בהבדלה ,שאף מי
שאין לו חוש הריח ,יכול לברך ברכת "בורא מיני בשמים" על מנת להוציא מי שאינו יודע
לברך .הרי שאף מי שאינו יכול להריח ,שפיר הוי "בר חיובא" ,ויכול להוציא יד"ח את מי
שיכול להריח.
ואף שהאחרונים חלקו עליו (ע"ש בנו"כ ובמשנ"ב) ,זהו מטעם אחר ,דכיון שאין צריך
לחזור אחר בשמים ,לא חשיבא "ברכת המצוות" ,אלא "ברכות הנהנין" ,שאם אינו יוצא
בעצמו אינו יכול להוציא אחרים ,וכמבואר בר"ה (כט ע"א).
וזה פלא ,מאי שנא חרש ,שאינו יכול להוציא יד"ח אחרים בשמיעת קול שופר ,משום
שהוא עצמו אינו יכול לשמוע ולא חשיב "בר חיובא" .ואילו מי שאינו יכול להריח ,שפיר
חשיב "בר חיובא" ,ויכול להוציא אחרים יד"ח ברכת "בורא מיני בשמים".
ואשר יראה בעה"י ,דכד אמרינן שברכת הבשמים בהבדלה ,היא "ברכת המצוות" ,אין
זאת מחמת הבשמים עצמם ,אלא מחמת ההבדלה ,שהברכה היא חלק ממנה.
ולכן ,שאני ברכת השופר ,שהחפצא של המצוה היא ה"שמיעה" ,ולהכי ,החרש
