Page 389 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 389
Pg: 389 - 13-Front 21-11-17
מרדכי טפש סנחפ ברכת
[וכל זה מבלי להכנס לשאלות של "כולל" או "מוסיף" ,שכמובן גם הם סיבה מספקת
לחלות "שבת" על "חול המועד" או "יום טוב"].
גדר מצות תקיעת שופר
ּו ַב ֹח ֶדׁש ַהְּׁש ִבי ִעי ְּב ֶא ָחד ַל ֹח ֶדׁש ִמ ְקָרא ֹק ֶדׁש ִי ְהֶיה ָל ֶכם ָּכל ְמ ֶלא ֶכת ֲע ֹב ָדה ֹלא ַת ֲעׂשּו
יֹום ְּתרּו ָעה ִי ְהֶיה ָל ֶכם (כט ,א)
"שאלה הכ"ד ,מה ההבדל בין לשמוע קול שופר ובין על תקיעת שופר.
התשובה ,ההבדל ביניהם גדול מאד .וזה שהמצוה המחוייבת אינה
התקיעה ,אלא שמיעת התקיעה ,והיוצא מזה ,שאלו היתה המצוה
המחוייבת היא התקיעה ,היה חייב כל אדם ואדם מן הזכרים לתקוע,
כמו שחייב כל אדם ואדם לישב בסוכה וליטול לולב ,והשומע ,שלא
תקע ,לא היה יוצא ידי חובתו ,והיה גם כן התוקע ,שלא שמע ,יוצא ידי
חובתו ,כגון אם סתם אזניו תכלית הסתימה ותקע ,היה יוצא ,משום
שתקע .ואין הדבר כן ,אלא המצוה היא השמיעה ,לא התקיעה ,ואין אנו
תוקעין ,אלא כדי לשמוע ,כמו שהמצוה היא ישיבת הסוכה ,לא עשייתה,
ואין אנו עושין ,אלא כדי לישב ,ולכן נברך לישב ולא נברך לעשות ,ונברך
לשמוע קול שופר ,ולא נברך על תקיעת שופר" (שו"ת הרמב"ם סי' קמב.
וע"ע בריש הל' שופר ,ובהלכה ג)
וצ"ע ,אם כל עיקר התקיעה היא רק כ"הכשר מצוה" בעלמא ,כמו עשיית הסוכה,
מדוע לא תועיל גם תקיעת עכו"ם ,אשה וקטן ,וכדקיימא לן (סוכה ח ):דסוכת גנב"ך
כשירה.
וכמו כן ,אמאי בעינן כוונת תוקע להוציא (ר"ה כט ,).לכאורה ,מה שייך להוציא "ידי
חובה" ,בדבר שאינו אלא "הכשר מצוה".
ברם ,ההבדל בין תקיעת בר חיובא ,לבין תקיעה שאינה של בר חיובא ,אינו רק בנוגע
ליציאה "ידי חובה" או לקיום מצות תקיעת שופר .אלא ההבדל נאמר ב"חפצא" של
התקיעה ,שתקיעת בר חיובא ,היא זאת תקיעה ,אשר ב"חפצא" שלה ,יוצאים ידי חובה,
