Page 401 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 401
Pg: 401 - 13-Front 21-11-17
תומט מרדכי תא ברכת
ואע"פ שהכוונה היא לנדר שחלותו עתה ,בשעת הנדר" ,לא בא לעולם" ,אבל נדרו
העכשווי ,אינו בא ליצור חלות על "דבר שלא בא לעולם".
אכן החידוש הוא ,משום שכאמור ,הו"א שלא יחול נדרו ,כיון שבכהאי גוונא הלא נדר
לעשות נדר ,היינו עשייה של נדר שאינו שייך לעשותו ,אלא לאחר שבא החפץ הנדור
לעולם [ועתה ,הרי עדיין "לא בא לעולם"] .ואילו כשנודר "הרי עלי" וכיו"ב ,הלא נודר את
עצם חיובו ,וזה לא שייך ל"לא בא לעולם" [שהרי לא נדר לידור את ה"לא בא לעולם",
אלא אך את חיובו על עצמו].
הנאה ממאכל המודר שלא כדרך הנאתו
[נשבע שלא לאכול מצה]
ִאיׁש ִּכי ִיּ ֹדר ֶנ ֶדר ַלה' וגו' ֹלא ַי ֵחל ְּד ָברֹו ְּכ ָכל ַהּ ֹי ֵצא ִמִּפיו ַי ֲע ֶׂשה (ל ,ג)
הנה בכל איסורים שאסרה תורה ,קי"ל בפסחים (כד ):שמותר ליהנות מהם שלא כדרך
הנאתן .ונחלקו האחרונים אי דינא הכי נמי גבי נדר ,היינו אם הדיר עצמו ממאכל מסוים,
האם מותר לו ליהנות מן המאכל שלא כדרך הנאתו .שיטת ה"נדרי זריזין" (נדרים טז,):
שאסור ליהנות מן המאכל המודר אפילו שלא דכרך הנאתו .אולם המחנה אפרים (נדרים
סי' כז) הוכיח מהא דאיתא בעירובין (ל ).ד"הנודר מן הככר מערבין לו בה" ,ופירש"י:
"דלא מסיק אדעתיה לאסור אלא דרך הנאתה" [דהיינו אכילה] ,הרי שהנאה שלא כדרך
הנאתן מותרת .וכן דעת המג"א (או"ח סי' שפ"ו סק"י).
ולשיטת המחנ"א והמג"א לכאורה צ"ע ,הא דקי"ל (שו"ע או"ח סי' תפה סעיף א) "אמר
שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח ,לוקה ואוכל מצה בליל פסח" ,והלא עצה טובה יש לו,
שיבלע את המצה שלא כדרך אכילתה ,דשפיר יצא בזה יד"ח אכילת מצה (כמבו' בפסחים
קטו ,:ועי' מל"מ פ"ה מהל' יסודי התורה ה"ח ד"ה יש לחקור) ,ומאידך לא עבר על נדרו ,שהרי
לא נהנה מן המצה "כדרך הנאתה".
איברא ,דמהא דקי"ל "בלע מצה יצא" ,אע"פ שלכאורה הו"ל "שלא כדרך אכילתה",
הרי על כרחך מוכח ומבואר מזה ,דהך "שלא כדרך" ,אינו מפקיע את עצם שם "אכילה"
מבליעתו .שהרי להדיא נאמר בציווי התורה "תאכלו מצות" ,וע"כ מתקיים בכך דין
"אכילה" [אמנם לפום ריהטא ,אין "בליעה" בכלל "שלא כדרך"].
