Page 404 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 404

‫‪Pg: 404 - 13-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫תומט‬                         ‫ברכת‬  ‫תד‬

‫הנה שפתיו ברור מללו‪ ,‬דמתורת "הקמה" אתינן עלה‪ ,‬כמ"ש "נתקיימו כל נדריה"‪.‬‬
‫ולכאורה תיקשי‪ ,‬מדוע הביא הרמב"ם את ההלכה בנשואה‪ ,‬הלא בגמרא (עב‪ ).‬רצו‬
‫להוכיח מהאי מתניתין ["נדרה בו ביום גירשה והחזירה בו ביום אינו יכול להפר"]‪" ,‬שמע‬
‫מינה גירושין כהקמה דמי"‪ .‬ודחו לה דב"נשואה עסקינן‪ ,‬והיינו טעמא דאינו יכול להפר‪,‬‬
‫משום שאין הבעל מפר בקודמין"‪ .‬והשתא‪ ,‬כיון שהרמב"ם הביא להך מתניתין‪ ,‬ופירש‬
‫דלהכי אין יכול להפר משום "שגירושין כהקמה דמי"‪ ,‬מאי דוחקיה להביאה ב"נשואה"‬

                                                                        ‫דוקא‪.‬‬

‫איברא‪ ,‬דלשון הרמב"ם הלא היא משנה מפורשת בכמה מקומות בנדרים‪" :‬כל שלא‬
‫יצאה לרשות עצמה שעה אחת אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה" (עא ע"א)‪" ,‬זה הכלל‬
‫כל שיצאה לרשות עצמה שעה אחת אינו יכול להפר" (פט ע"א)‪ ,‬ובגמרא שם‪" :‬זה הכלל‬
‫דקתני גבי נערה המאורסה לאתויי הלך האב עם שלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב‬
‫עם שלוחי הבעל‪ ,‬בנערה המאורסה דאביה ובעלה מפירין נדריה‪ .‬זה הכלל דקתני גבי‬
‫ואלו נדרים לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שאין‬

                                                      ‫הבעל מפר בקודמין"‪ .‬ע"כ‪.‬‬

‫הרי דביצאה מרשות אביה לשעה אחת‪ ,‬שוב אינה בת הפרה‪ ,‬מהאי טעמא‪ ,‬דאביה‬
‫אינו מפר‪ ,‬שהרי יצאה מרשותו‪ ,‬ואילו בעלה‪ ,‬הלא אינו מפר בקודמין‪ .‬וכמובן הם הם‬
‫הדברים‪ ,‬במסר האב לשלוחי הבעל או לבעל עצמו‪ ,‬דהאב אינו מפר כיון שהיא אינה‬

                                              ‫ברשותו‪ ,‬והבעל אינו מפר בקודמין‪.‬‬

‫והלא בכל המקרים האלו שהביאם הרמב"ם (בפרק יג מהל' נדרים הל' טז)‪ ,‬הביא גם את‬
‫הביאור‪ ,‬שהאב אינו מפר מפני שאינה ברשותו‪ ,‬והבעל אינו מפר משום שאינו מפר‬
‫בקודמין‪ .‬ואילו לעיל שם (בהלכה יב) הביא הרמב"ם רק את ה"נתקיימו נדריה"‪ ,‬ולא הביא‬
‫כלל את ה"אינו מפר בקודמין"‪ .‬וזה באמת פלא‪ ,‬שהרי בכל הסוגיות מפורש הטעם‪ ,‬הן‬
‫של האב הן של הבעל‪ ,‬ד"אינו מפר בקודמין"‪ .‬מה עוד‪ ,‬דלעיל מינה (בפרק יא הל' כב)‬
‫הביא הרמב"ם עצמו [גבי מסר האב לשלוחי הבעל] את שני הטעמים‪ .‬וזה מפליא‪ ,‬שלא‬

                                                        ‫פירשם בהלכה יב הנ"ל‪.‬‬

‫אך כמו כן צ"ע‪ ,‬דאי נימא דהרמב"ם מתכוין ל"הקמה" ממש‪ ,‬א"כ צ"ב מדוע נאמר‬
‫שהאב אינו מפר מפני שיצאה מרשותו‪ .‬הלא גם אם ברשותו היא קיימת‪ ,‬אבל הלא‬
‫הנדר "הוקם"‪ ,‬ומה שייך להפר אותו‪ .‬הן אמת‪ ,‬שגם את "אין הבעל מפר בקודמין"‪ ,‬צ"ע‬
‫למה לי‪ ,‬הלא אם אך הוקם הנדר לא שייך להפר אותו‪ .‬ולכאורה מוכח מכל זה‪ ,‬שהרמב"ם‬

   ‫בהלכה יב שלפנינו‪ ,‬אף הוא לא ל"קיום" נתכוין‪ .‬וצ"ע מה הכוונה ב"נתקיימו נדריה"‪.‬‬

‫אשר נראה בזה הוא‪ ,‬ע"פ מש"כ הרמב"ם (בפרק יא)‪ ,‬לאחר שהביא את דין "מופלא‬
   399   400   401   402   403   404   405   406   407   408   409