Page 407 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 407
Pg: 407 - 13-Back 21-11-17
תומט מרדכי תז ברכת
והנה התוס' כתובות (מט ).הקשו ,אהא דתני דבי ר' ישמעאל "ונדר אלמנה וגרושה כל
אשר אסרה על נפשה יקום עליה ,מה ת"ל והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל
[כלומר ,איזה דין נשאר עליה ,הלא אין עליה לא רשותו של אב ולא רשותו של בעל
ומה גורם את ה"יקום"] .הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי
הבעל ונתאלמנה בדרך או נתגרשה ,האיך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה
של זו .אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות אב ,שוב אינו יכול להפר לה".
והקשו שם התוס'" ,תיקשי ,דאיצטריך לכדדרשינן בפרק בתרא דנדרים" .והכוונה
היא למש"א שם (פט" ).ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה ,כיצד ,אמרה הריני נזירה לאחר
ל' יום ,אינו יכול להפר נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה".
ולפמש"נ יתכן דהם הם הדברים בשתי הילפותות .כלומר ,מה שאין הבעל יכול להפר
את הנדר ,שנדרה אותו כשעדיין לא הייתה ברשותו ,אין זה נובע מחסרון "רשותו עליה"
בשעת ההפרה .אלא אדרבא ,מחמת עיקר הנדר שנעשה בזמן שאין רשותו עליה,
כמשנ"ת שכוחו של בעל הוא רק בנדר שה"חפצא" שלו ניתן להפרה ,היינו ,שנדרה
כשהיא ברשותו של בעל .ואם נדרה בשעה שאינה ברשותו ,חיילא חלות "קיימין" בגוף
הנדר ,וה"קיימין" הוא זה המונע את הפרתו בכל זמן.
והן הן הדברים בנדר שתעשה לאחר שמסרוה את הנודרת לרשות הבעל או לרשות
שלוחיו ,שהרי מעשה הנדר נעשה כשאין רשותו של אב עליה [משום שכבר נמסרה
לרשותו של בעל] ,ואע"פ שעדיין אינה ברשותו לגמרי לפני הכניסה לחופה ,אעפ"כ
הכנסה לרשותו מיהת הוי ,וזה הוא המוציא מרשותו של האב .והוא הרי יסוד הדברים
והילפותא ,שאם עשיית הנדר היתה בשעה שאין רשותו האב עליה ,כבר חייל על הנדר
חלות "קיימין" ,שאין לו הפרה .והתיישבה היטב קושיית התוס' ,ע"פ שיטת הרמב"ם.
ואילו הבעל [יעויין בכסף משנה שם ,שכתב כן להדיא בדעת הרמב"ם] שפיר מיפר
את הנדרים שנעשו לאחר ש"נמסרו" לו ,או לשלוחיו ,ואע"פ דבהאי חידושא בכח
הפרת הבעל לאחר המסירה לרשותו ,פליגי בזה (יעויין שם בטור ושו"ע) .שיטת הרמב"ם
היא ,כפי דברי הכס"מ ,שהבעל שפיר מיפר נדרים שנדרה לאחר הכניסה לרשותו.
ואילו הראשונים האחרים פליגי ,וס"ל דאף אם המסירה כבר מוציאה מרשותו של אב,
אבל לכלל "רשותו של בעל" עדיין לא באה .והתבארו היטב דברי הרמב"ם ופלוגתת
הראשונים בזה בעה"י.
