Page 407 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 407

‫‪Pg: 407 - 13-Back 21-11-17‬‬

‫תומט מרדכי תז‬               ‫ברכת‬

‫והנה התוס' כתובות (מט‪ ).‬הקשו‪ ,‬אהא דתני דבי ר' ישמעאל "ונדר אלמנה וגרושה כל‬
‫אשר אסרה על נפשה יקום עליה‪ ,‬מה ת"ל והלא מוצאת מכלל אב ומוצאת מכלל בעל‬
‫[כלומר‪ ,‬איזה דין נשאר עליה‪ ,‬הלא אין עליה לא רשותו של אב ולא רשותו של בעל‬
‫ומה גורם את ה"יקום"]‪ .‬הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי‬
‫הבעל ונתאלמנה בדרך או נתגרשה‪ ,‬האיך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה‬

    ‫של זו‪ .‬אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות אב‪ ,‬שוב אינו יכול להפר לה"‪.‬‬

‫והקשו שם התוס'‪" ,‬תיקשי‪ ,‬דאיצטריך לכדדרשינן בפרק בתרא דנדרים"‪ .‬והכוונה‬
‫היא למש"א שם (פט‪" ).‬ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה‪ ,‬כיצד‪ ,‬אמרה הריני נזירה לאחר‬

                          ‫ל' יום‪ ,‬אינו יכול להפר נדרה והיא ברשות הבעל מפר לה"‪.‬‬

‫ולפמש"נ יתכן דהם הם הדברים בשתי הילפותות‪ .‬כלומר‪ ,‬מה שאין הבעל יכול להפר‬
‫את הנדר‪ ,‬שנדרה אותו כשעדיין לא הייתה ברשותו‪ ,‬אין זה נובע מחסרון "רשותו עליה"‬
‫בשעת ההפרה‪ .‬אלא אדרבא‪ ,‬מחמת עיקר הנדר שנעשה בזמן שאין רשותו עליה‪,‬‬
‫כמשנ"ת שכוחו של בעל הוא רק בנדר שה"חפצא" שלו ניתן להפרה‪ ,‬היינו‪ ,‬שנדרה‬
‫כשהיא ברשותו של בעל‪ .‬ואם נדרה בשעה שאינה ברשותו‪ ,‬חיילא חלות "קיימין" בגוף‬

                              ‫הנדר‪ ,‬וה"קיימין" הוא זה המונע את הפרתו בכל זמן‪.‬‬

‫והן הן הדברים בנדר שתעשה לאחר שמסרוה את הנודרת לרשות הבעל או לרשות‬
‫שלוחיו‪ ,‬שהרי מעשה הנדר נעשה כשאין רשותו של אב עליה [משום שכבר נמסרה‬
‫לרשותו של בעל]‪ ,‬ואע"פ שעדיין אינה ברשותו לגמרי לפני הכניסה לחופה‪ ,‬אעפ"כ‬
‫הכנסה לרשותו מיהת הוי‪ ,‬וזה הוא המוציא מרשותו של האב‪ .‬והוא הרי יסוד הדברים‬
‫והילפותא‪ ,‬שאם עשיית הנדר היתה בשעה שאין רשותו האב עליה‪ ,‬כבר חייל על הנדר‬
 ‫חלות "קיימין"‪ ,‬שאין לו הפרה‪ .‬והתיישבה היטב קושיית התוס'‪ ,‬ע"פ שיטת הרמב"ם‪.‬‬

‫ואילו הבעל [יעויין בכסף משנה שם‪ ,‬שכתב כן להדיא בדעת הרמב"ם] שפיר מיפר‬
‫את הנדרים שנעשו לאחר ש"נמסרו" לו‪ ,‬או לשלוחיו‪ ,‬ואע"פ דבהאי חידושא בכח‬
‫הפרת הבעל לאחר המסירה לרשותו‪ ,‬פליגי בזה (יעויין שם בטור ושו"ע)‪ .‬שיטת הרמב"ם‬
‫היא‪ ,‬כפי דברי הכס"מ‪ ,‬שהבעל שפיר מיפר נדרים שנדרה לאחר הכניסה לרשותו‪.‬‬
‫ואילו הראשונים האחרים פליגי‪ ,‬וס"ל דאף אם המסירה כבר מוציאה מרשותו של אב‪,‬‬
‫אבל לכלל "רשותו של בעל" עדיין לא באה‪ .‬והתבארו היטב דברי הרמב"ם ופלוגתת‬

                                                         ‫הראשונים בזה בעה"י‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬
   402   403   404   405   406   407   408   409   410   411   412