Page 402 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 402
Pg: 402 - 13-Back 21-11-17
מרדכי תומט ברכת תב
ובהכרח צ"ל ,ד"שלא כדרך אכילתו" ,הוא זה דין נוסף שנאמר בהלכות "מאכלות
אסורות" ,שאין חייבין עליהן אלא כשאכלן "כדרך אכילתן" .אבל אינו "שלא כדרך",
המפקיע את עצם שם ה"אכילה" ממעשהו.
ויעו' ברמב"ם (פ"ח מהל' מאכלות אסורות) שפסק שאם "נהנה" מאיסורי הנאה,
העומדים ל"אכילה" ,אינו לוקה .ומשמע ,דאכתי "אסור" הוא מן התורה [ואך מלקות
הוא דלית ביה] .וביאר המגיד משנה שם ,דאיסורא הוא ,דומיא ד"חצי שיעור האסור מן
התורה" [עצם דבריו התבארו במק"א ,ואכמ"ל].
ונראה ,דאף אם "בליעה" נחשבת "שלא כדרך אכילה" [וכאמור ,זה צ"ע] ,אין זאת
אלא משום דראוי הוא ,ה"חפצא" ,לאכילה .ובלי ספק אין "שלא כדרך" זה ,מפקיע את
שם ה"אכילה" ,מן מעשהו .ומשו"ה הוא ,שאם "בלע מצה יצא".
אשר לפי זה ,לא מבעיא ,שאין בליעתו מצלת מאיסורי נדרים [פרט למלקות] .אלא
נראה ,שאף ילקה על בליעתו את המצה .משום שמכיון שעל ידי אכילתו זאת ,יצא ידי
חובת אכילת מצה ,הוה ליה בכלל "אכילה" [מתורת "אחשביה"] ,גם לענין החיוב על
אכילת איסורי מאכלות של נדרים ושבועות .שכן ה"אחשביה" ,מהניא לעשות בליעתו,
ל"אכילה" גמורה ,גם כלפי איסוה"נ דנדרים ושבועות .ודו"ק.
"וקמו כל נדריה"
ְו ָׁש ַמע ָא ִבי ָה ֶאת ִנ ְדָרּה ֶו ֱא ָסָרּה ֲא ֶׁשר ָא ְסָרה ַעל ַנ ְפ ָׁשּה ְו ֶה ֱחִריׁש ָלּה ָא ִבי ָה ְו ָקמּו ָּכל
ְנ ָדֶרי ָה ְו ָכל ִאָּסר ֲא ֶׁשר ָא ְסָרה ַעל ַנ ְפ ָׁשּה ָיקּום (ל ,ה)
וצ"ב שינוי הלשון ,שבפסוק כאן ולהלן בפסוק יד" :ושמע אביה והחריש לה וקמו
כל נדריה וכל איסר יקום" ,ואילו בפסוק ח" :ושמע אישה וכו' והחריש לה וקמו נדריה
ואסריה אשר אסרה על נפשה".
אכן הלשון מדוקדקת מאד ,שכן יעויין ברש"י (פסוק ז) ,שהכתוב איירי בנערה
המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה .ואם אחד מהם "החריש" ,הרי קמו "כל נדריה
וכל איסר" שאסרה על נפשה ,בין נדר עינוי נפש בין נדרים שבינו לבינה .שהרי האב מפר
כל נדריה ,והבעל מפר רק נדרים שבינו לבינה ונדרי עינוי נפש ,ואם החריש אחד מהם,
קמו כל נדריה .וזהו מש"נ בפסוק ח.
