Page 403 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 403
Pg: 403 - 13-Back 21-11-17
תומט מרדכי תג ברכת
ואכתי יש לברר ,בארוסה שאביה ובעלה מפירין נדריה ,ונדרה נדר שאינו של עינוי
נפש ,ואינו של "בינו לבינה" [דבבית אביה היה האב מפר כל נדריה ,ובבית בעלה אין
בעלה מפר נדרים אלו] ,האם ניתנו נדרים אלו להפרה אם לאו ,שהרי עתה דינא הכי הוא,
דאביה ובעלה מפירין נדריה.
ונחלקו בזה ראשונים ,יש הסוברים ,שרק נדרים שהבעל מפר אותם מהנו האירוסין
להוציאן מרשות האב ,משא"כ הנדרים שאין לבעל רשות עליהם ,מעולם לא יצאה
מרשות אב .ויש סוברים (יעו' במאירי) ,דכשם דאמרינן שהארוס מפר בקודמין,
בשותפותיה דאב ,הגם שהבעל כשלעצמו אין בידו להפר נדרים אלו ,הוא הדין שהוא
יכול להפר בשותפותיה דאב גם נדרים שאין הארוס עצמו מפר אותם.
לכן בפסוק ח ,דמיירי בהפרת "אביה ובעלה" ,לא נאמר "וקמו כל נדריה" ,משום
דבנדרים שאינם לא של עינוי נפש ,ולא של "בינו לבינה" ,אינם יכולים להפר אפילו
בשותפות ,ואם בכל זאת הפרם האב ,די בהפרתו והנדר מופר ,גם אם החריש לה הבעל.
ואם בנדרי עינוי נפש איירינן ,או בדברים שבינו לבינה הוא ,אם החריש אחד מהם כבר
קמו כל נדריה ,כדתנן "הפר האב ולא הפר הבעל ,או הפר הבעל ולא הפר האב אינו
מופר" ,וקמו נדריה.
ולכן לא כתב הכתוב ,אלא "וקמו נדריה" [לא "כל" נדריה] ,שהרי כאמור ,או ש"החריש"
של אחד מהם ,עושה הקמה ,אבל זה רק על נדרים שאינם של עינוי נפש או בינו לבינה,
או שגם כשהחריש לה הבעל [בנדרים של עינוי נפש ושבינו לבינה] או האב ,די בכך,
כמפורש במתניתין הנ"ל דאם הפר אחד מהם אינו מופר ,וחלה הקמה של נדריה.
רשותם של האב והבעל בנדרי אשתו ובתו
ְו ֵנ ֶדר ַא ְל ָמ ָנה ּו ְגרּו ָׁשה ּ ֹכל ֲא ֶׁשר ָא ְסָרה ַעל ַנ ְפ ָׁשּה ָיקּום ָע ֶלי ָה (ל ,י)
"לפי שאינה לא ברשות אב ולא ברשות בעל ,ובאלמנה מן הנשואין
הכתוב מדבר ,אבל אלמנה מן האירוסין מת הבעל נתרוקנה וחזרה
לרשות האב" (רש"י)
רמב"ם (פרק יא מהל' נדרים הל' יב)" :אבל האשה הנשואה שנדרה ולא הפר לה בעלה בו
ביום והחזירה ביום אינו יכול להפר שהרי יצאת לרשות עצמה אחר שנדרה אע"פ שנדרה
ברשותו והיא עתה ברשותו הואיל ויצאת לרשות עצמה בינתיים נתקיימו נדריה".