Page 406 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 406
Pg: 406 - 13-Back 21-11-17
מרדכי תומט ברכת תו
אשר נראה ,דמכאן מוכח נמי ,דטעמא ד"אין הבעל מפר בקודמין" ,אינו משום דינא
שנאמר בהפרת הבעל ,דלא מהניא על ה"קודמין" .אלא אדרבא ,אילו לא הוה חייל דינא
ד"קיימין" על נדריה של האשה ,דינא הכי הוא שהפרתו של הבעל היתה מועלת.
אלא יסוד הדבר הוא ,שכיון שיצאה לשעה אחת ,כבר חייל על הנדר שלה דין "קיימין",
ושוב משום הכי אין הבעל מפר ב"קודמין" [ -משום שהנדר ,בכלל "קיימין" הוא .נמצא
דכולהו כהדדי נינהו ,שאם אך חייל על ה"נדריהן" ,דין "קיימין" ,שוב לא מהניא שום
דין הפרה לא של אב ולא של בעל ,כיון שהנדר נעשה לאו בר הפרה ,מחמת ה"קיימין"
דחייל עליה].
והנה על ההיא ד"מפר האב או שלוחיו לשלוחי הבעל או לבעל עצמו" ,כתב הריטב"א
וז"ל" :אלא הכי פירושא שאם נדרה כשהיא ארוסה מכיון שמסר האב לשלוחי הבעל
או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הוי כנשואין גמורים אף לענין נדרים שאין הבעל
מפר בקודמין .וקרי ליה ברשות עצמה ,משום שאף בנדרים שנדרה עכשיו כשמסר האב
לשלוחי הבעל אין הבעל מפר אפילו עם האב שאינה ברשות האב ולא ברשות הבעל
עד שתכנס לחופה ,עד שיפר אותם הבעל דהא לא חשיב קודמין .דהא למילי בעלמא
חשיבא כנשואה משעת מסירה כדאיתא בכתובות (מח ):הלכך לנדרים דמן האירוסין
חשיבא מסירה כנשואין שאינו מפר עד שתהא לגמרי ברשותו דהיינו שתכנס לחופה.
מורי רבי נר"ו".
ומשמע מדבריו ,שכשתכנס לרשותו [לחופה] ,יפר אף את אותם הנדרים שלא היה
בידו להפר אחר המסירה לחופה .ולכאורה ,הלא כיון שהיה זמן שלא היה בכוחו להפר,
א"כ לאחר הכניסה לחופה ,איך יכול להפר ,הלא "אין הבעל מפר בקודמין".
איברא דלפמשנ"ת ,דהא שאין הבעל מפר בקודמין ,אינו דין או גזיה"כ לעצמו ,אלא
אך מחמת דחייל על הנדר חלות "קיימין" ,דמהשתא אין הדברים אמורים אלא כשחלות
הנדר נעשה בשעה המופקעת מרשותו של האב או הבעל .משא"כ כשנדרה לאחר
המסירה לחופה ,הלא אדרבא ,כבר התחילה ה"רשותו עליה" .אלא שאין זה מספיק,
משום דמסירה לחופה חסרה עדיין את החופה עצמה .ועכ"פ גם כשחסרה היא שלימות
של "רשותו עליה" ,אבל ודאי שאין שעה זאת מופקעת מרשותו .בכה"ג אין לומר דחייל
על הנדר חלות של "קיימין" ,שכן אדרבא ,כבר התחילה ה"רשותו" לפעול עליה.
ונראה שהיא היא ההבנה ,במה שכתב דהמסירה היא "קצת נשואין" .דלכאורה
הוא תמוה מאוד ,מה הכוונה "קצת נשואין" ,או שהיא נשואה או שהיא אינה נשואה.
ולפמש"נ הם הם הדברים ,ש"המסירה" לחופה ,היא אמנם "קצת נשואין" ,כלומר
תחילת ה"רשותו עליה" של הבעל ,כמשה"ת בעה"י.
