Page 413 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 413
Pg: 413 - 13-Front 21-11-17
תומט מרדכי גית ברכת
ונראה נפקא מינה בדבר ,לענין מניין המצוות ,שאף לפי שיטת הרמב"ן "שאין מונין
חלקי המצוה" ,אבל את הציווי של רוח רביעית פתוחה ,יש למנות ,שהרי אינה מחלקי
מצות המלחמה .והיא היא שיטת הרמב"ן.
משא"כ הרמב"ם ,איהו ס"ל כאידך טעמא ,שציווי זה הוא לתועלת עצם המלחמה,
ובודאי שלפי זה ,הוו"ל הציווי ,חלק מחלקי מצות המלחמה ,ואין למנות אותו כמנין בפני
עצמו ,כשיטת הרמב"ם בשורש הי"א.
שוב נוכחתי ,דיתכן גם לומר ,שפלוגתתם היא בביאור הך סברא שאין מונין את
חלקי המצוה כמצוה בפנ"ע ,האם הוא כפשוטו ,משום שהעיכוב שיש בקיום כל אחד
מהחלקים ,הוא זה אשר מונע מניינו של כ"א מהם כשלעצמו ,שהרי אין קיום לאחד
מהם בפני עצמו .או דנימא ,דהא דהעיכוב מונע את המנין ,אינו עצם הלעיכובא העושהו
למנין אחד עם עיקר המצוה ,אלא שאם החלק מעכב ,הרי תלויותו של החלק בעיקר
המצוה ,מכלילו בעיקר המצוה ,שהרי אם לא יעשנו ,עיקר המצוה לא התקיים.
ולפיכך ,אף אם החלק ,דין הוא שנאמר בעצם המצוה ואין לו קיום לעצמו ,אבל סוכ"ס
אינו המצוה עצמה ,אלא אך "תנאי" בה ,לכן לא שייך אליבא דהרמב"ם להכליל מצוה
זאת של פתח רביעי פתוח ,בכלל .ומיושבת לפי זה השגת הרמב"ן לכל הטעמים ,ודו"ק.
"חכמתו מסתלקת"
ַוִּי ְק ֹצף ֹמ ֶׁשה ַעל ְּפקּו ֵדי ֶה ָחִיל ָׂשֵרי ָה ֲא ָל ִפים ְו ָׂשֵרי ַה ֵּמאֹות ַהָּב ִאים ִמְּצ ָבא ַה ִּמ ְל ָח ָמה:
ַוּ ֹיא ֶמר ֲא ֵלי ֶהם ֹמ ֶׁשה ַה ִחִּיי ֶתם ָּכל ְנ ֵק ָבה (לא ,יד-טו)
"כל אדם שכועס ,אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ,ממשה ,דכתיב
ויקצף משה על פקודי החיל ,וכתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא
הבאים למלחמה זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה וגו' ,מכלל
דמשה איעלם מיניה" (פסחים סו):
והלא צדק משה בקצפו ,למה זה השאירו בחיים דוקא את מי שהחטיאום ,ומדוע
מסתלקת חכמתו .אתמהה.
