Page 414 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 414
Pg: 414 - 13-Back 21-11-17
מרדכי תומט ברכת דית
התירוץ הוא ,אמר מרן הגר"ח שמואלביץ זצוקללה"ה ,שהסתלקות החכמה לא באה
כ"עונש" ,שהרי לא "חטא" ,ועל מה ייענש.
אלא שחכמה וכעס ,פשוט ,אינם דרים בכפיפה אחת .זהו טבעה של החכמה ,שהיא
מסתלקת מפני הכעס .הכעס ,אוכל את החכמה .החכמה ,נמסה מפני הכעס...
טומאת גרים ועבדים
ְו ַא ֶּתם ֲחנּו ִמחּוץ ַל ַּמ ֲח ֶנה ִׁש ְב ַעת ָי ִמים וגו' ַא ֶּתם ּו ְׁש ִבי ֶכם (לא ,יט)
"לא שהגויים מקבלין טומאה וצריכים הזאה אלא מה אתם בני ברית אף
שביכם כשיבואו לברית ויטמאו צריכים הזאה" (רש"י)
לכאורה נראה מפירש"י ,דקרא ד"ושביכם" קאי על גרים .וזה צ"ע ,הא פשיטא דגרים
יש להם דיני טומאה וטהרה ככל ישראל ,ומאי קמ"ל.
ובפשוטו נראה ,דקאי על עבדים ,דאיקרו נמי בני ברית ,כדאיתא בגיטין (כג .):אבל
צ"ע ממה שהקשה הגרע"א (נזיר סא ע"ב ,ע"ד התוס' שם ד"ה אי הכי) ,דבפשיטות עבד יש
לו דין טומאה וטהרה ,ומדוע לא הקשה מקרא דידן ,וכדפירש"י.
וכנראה ,שהכוונה היא ,שאם "שביכם" יהיו "גרים" שנטמאו באותה טומאה שנטמאו
בנ"י במלחמת מדין ,יתחטאו בהזאה .משום שזהו החידוש במלחמת מדין ,שכל מי שנגע
שם בטומאה המטמאת אותו ,בין ישראל בין השבויים מבני מדין ,חייב ב"תתחטאו".
אלא דיעו"ש בשפ"ח שפסוק זה נאמר לדורות ,וזה דלא כמש"כ ,וצ"ע .אבל על
קושיית הגרע"א י"ל ,שאין להביא מכאן ראיה לדבריו ,שהרי יתכן שהפשט הוא כמש"כ.
מקנה בני גד ובני ראובן
ּו ִמ ְק ֶנה ַרב ָהָיה ִל ְב ֵני ְראּו ֵבן ְו ִל ְב ֵני ָגד ָעצּום ְמ ֹאד וגו' (לב ,א)
הרמב"ן הקשה ,מדוע בפסוק שלפנינו ,הקדים את "בני ראובן" ל"בני גד" ,ואילו בכל
הפרשה הקדים את "בני גד" ל"בני ראובן" .ויעו' בדבריו מה שתירץ.
