Page 478 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 478
Pg: 478 - 15-Back 21-11-17
מרדכי ואתחנן ברכת חעת
"יכוון בברכות פירוש המלות ,כשיזכור השם יכוין פרוש קריאתו באדנות
שהוא אדון הכל ,ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א היה הוה ויהיה ,ובהזכירו
אלקים יכוון שהוא תקיף בעל היכולת ומעל הכוחות כולם" (שו"ע או"ח
סי' ה)
ובביהגר"א שם" :ויכוון כו' טור והוציאו מדברי הר"י בס' היראה שכתב אצל פסוק
ראשון שבקר"ש ובכל אחד מב' השמות האמורים בפסוק ראשון יאריך עד שיחשוב
היה הוה ויהיה כו' ,ואח"כ כתב ובכל פעם בהזכירו שם המיוחד יחשוב בו פירוש קריאתו
שהוא אדון הכל ,אבל משמע שם שא"צ לחשוב פירוש קריאתו רק בקרי"ש ששם ב'
השמות מורין על היה וכו' ,וכן עיקר לפי עומק הדין כי בכל הולכין אחר הקריאה" וכו'.
היינו ,שלפי דעת הגר"א [וכתב זאת גם בשם הר"י] ,שונה הכוונה בשמות שבפסוק
ראשון בקר"ש משאר שמות ,שבשאר שמות ,יש לכוון את פירוש הקריאה ,והיות
שקריאת השם היא "אדנות" ,לא "הווה" ,יש לכוון לפירוש ה"אדנות" שהוא אדון הכל.
מה שאין כן בשני השמות שבקרי"ש ,שם יש לכוון את פירוש הנכתב ,נוסף על
הכוונה של פירוש ה"נקרא" .והיות שבקידושין (עא ).נאמר" :אמר הקב"ה לא כשאני
נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא בא"ב" ,היינו שלנכתב ,יש גם את המכוון של
עצמו ,נוסף למכוון של קריאתו ,והמכוון הוא "היה הווה ויהיה" ,לכן יש להוסיף כוונה
זאת גם באמירת פסוק ראשון של קריאת שמע.
אך צ"ב ,מאי שנא השמות שבפסוק ראשון בקרי"ש ,משאר שמות ,הרי הך דלא
"כאשר אני נכתב אני נקרא" ,נאמר בכל השמות ,ומאי שנא שלא יצטרך לכוון שתי
הכוונות בכל השמות.
ואשר יראה בזה הוא ,דכשנאמר "לא כשאני נכתב אני נקרא" ,פירוש הדבר ,שכך היא
קריאתו של שם "הוויה" ,ופשוט הוא שכוונת הקריאה היא "אדנות" ,שהרי זהו פירושה,
ואך שכששם זה עצמו "נכתב" ,אין לו אלא את פירוש כתיבתו ,כשהוא נכתב הוא לא
"נקרא" ,ופירוש כתיבתו ,הוא "היה הווה ויהיה" ,וכך היא גם כוונתו.
לכן בשאר שמות ,שזו היא קריאתם ב"אדנות" ,לא יתכן לכוון בהם אלא "אדנות",
כי זאת היא קריאתם ,דכשאינם נכתבים אין להם אלא קריאתם (וכן כתב להדיא מרן הרב
זצוקללה"ה בחידושי מרן רי"ז הלוי פ"ב מהלכות ע"ז ה"ז ,עייש"ה).
מה שאין כן בפסוק ראשון של קריאת שמע ,הלא המדובר הוא בקריאת הפרשה
שבתורה ,ובודאי שכשנכתב שם זה בתורה ,הלא יש בו גם את ה"אני נקרא" וגם את
ה"אני נכתב" ,ואין ספק שקיימים בשני שמות אלו שני הפירושים וגם שתי הכוונות.
