Page 520 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 520
מרדכי Pg: 520 - 17-Front 21-11-17 כקת
ברכת ראה
גגין ועליות בירושלים -לאכילת ושריפת קדשים
ַו ֲא ַכ ְל ֶּתם ָׁשם ִל ְפ ֵני ה' ֱאֹל ֵקי ֶכם (יב ,ז)
מהאי קרא ילפינן ,דקדשים קלים ומעשר שני נאכלים לפנים מן החומה של ירושלים
(זבחים קיב :ובפירש"י שם ד"ה לפנים) .ומאידך ,קי"ל בפסחים (פה ):דגגין ועליות לא
נתקדשו בקדושת ירושלים ,לענין אכילת קדשים קלים .יעויי"ש.
וכבר הקשו ,מדתנן בפסחים (פא" ):נטמא מיעוטו והנותר שורפים אותו בחצרותיהן
או על גגותיהן" ,ומבואר שם (לעיל מט ).דמי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר
קודש ,חוזר ושורפו לפני הבירה [אם לא עבר צופים] .ועיי"ש ברש"י דמשמע שהוא
מדאורייתא ,משום דשריפתו במקום אכילתו.
וצ"ע ,הלא גגין ועליות לא נתקדשו ,ואיך יתכן שהיו שורפין את הפסח על גגותיהן,
הא בעינן שתהא "שריפתו במקום אכילתו".
אכן ,כבר ביארנו בעה"י ,ששני דינים נפרדים הם" .מקום" לאכילה או לשריפה,
ו"קדושת מקום" לענין הדברים הצריכים קדושת מקום.
ונראה פשוט ,שזהו ההבדל בין ירושלים ,לבין גגין ועליות .שכן עד כמה שנוגע הדבר
ל"מקום" ,ודאי שאף הגגין והעליות ,בכלל אותו מקום שהם נמצאים בו ,ואך שלמקום
זה יש גם "קדושת מקום" הבא ע"י הקידוש שקידשוהו ,וגגין ועליות אינם בכלל
ה"קידוש" שקידשו את ירושלים.
ולכך חלוקים הם גם לענין אכילת קדשים ,דעד כמה דבעינן בהו מקום של "לפני ה'
אלקיכם" ,ודאי שאף הגגין והעליות בכלל .ומה שא"א לאכול ע"ג הגגין והעליות ,היינו
טעמא ,משום שאכילת קדשים צריכה גם "קדושת מקום" ,וגגין ועליות לא נתקדשו.
ומובן היטב הנפ"מ מכל זה ,לענין שריפת קדשים ,שאע"פ שאין אוכלין על הגגין
והעליות ,אבל שפיר נחשבים ל"מקום אכילה" ,גם לענין הדברים הכשרים רק בירושלים
בלבד .משום שהקידוש הוא רק ל"מקום" אכילתן ,ולא ל"היתר" אכילתן ,וגגין ועליות,
נהי שאינם בכלל היתר אכילתן ,אבל שפיר התרבו ל"מקום" אכילתן.
[ובקצרה :גגין ועליות אינם "מקום" בפנ"ע ,אלא אך אין בהם קדושת מקומם ,כי
"גגין ועליות לא נתקדשו" .משא"כ חוץ לירושלים ,הוא חוץ ל"מקום" אכילתם .ואילו
גגין ועליות ,כאמור ,רק לא "נתקדשו" .ואתיא שפיר הילפותא לענין "מקום" אכילתן,
אע"פ שאין במקומם "קדושה" כלל ,אבל ודאי שהם בכלל "מקום" אכילת קדשים].
