Page 524 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 524
מרדכי Pg: 524 - 17-Front 21-11-17 תקכד
ברכת ראה
טעם היתר "בשר תאווה"
ִּכי ַיְר ִחיב ה' ֱאֹל ֶקיָך ֶאת ְּגבּו ְלָך ַּכ ֲא ֶׁשר ִּדֶּבר ָלְך ְו ָא ַמְר ָּת ֹא ְכ ָלה ָב ָׂשר ִּכי ְת ַאֶּוה ַנ ְפ ְׁשָך
ֶל ֱא ֹכל ָּב ָׂשר ְּב ָכל ַאַּות ַנ ְפ ְׁשָך ּ ֹתא ַכל ָּב ָׂשרִּ :כי ִיְר ַחק ִמ ְּמָך ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ִי ְב ַחר ה'
ֱאֹל ֶקיָך ָלׂשּום ְׁשמֹו ָׁשם ְוָז ַב ְח ָּת ִמְּב ָקְרָך ּו ִמּ ֹצא ְנָך ֲא ֶׁשר ָנ ַתן ה' ְלָך ַּכ ֲא ֶׁשר ִצִּוי ִתָך
ְו ָא ַכ ְל ָּת ִּב ְׁש ָעֶריָך ְּב ֹכל ַאַּות ַנ ְפ ֶׁשָך (יב ,כ-כא)
"ואין טעם כי ירחק עמך במקום שיהיה מותר בהרחקת המקום בלבד
שא"כ היו יושבי ירושלים אסורים בבשר תאוה אבל עם כל ישראל ידבר
ויאמר להם כי כאשר ירחיב ה' את גבולכם ולא תהיו כולכם שרויים
סביב למשכן כאשר אתם היום ובמדבר יהיה לכם בשר החולין מותר ,כי
אי אפשר שתלכו כולכם ממקום רחוק אל המקום אשר יבחר ה' ותזבחו
זבחים שלמים כל מה שתאכלו" (הרמב"ן)
והנה בחולין (יז) כתב הרמב"ן להדיא ,כמש"כ גם כאן ,ש"מיד לאחר שכבשו וחלקו
הותר להם בשר תאוה" .היינו שרק לאחר הי"ד שנים הותר להם הבשר ,אבל בתוך הי"ד
של כיבוש וחילוק עדיין לא הותר להם הבשר.
ובטעם הדבר נראה ,לפמ"ש הרמב"ן ,שסיבת ההיתר היא הריחוק ממקום המשכן.
והרי מובן היטב ,שבי"ד שכבשו ושחילקו שהיתה להם האפשרות להקריב בבמות ,אין
סיבה להתיר להם בשר תאוה.
אבל צ"ע ,שהרמב"ן עצמו נתן טעם אחר ,והוא משום שהיו קרובים למשכן .וקשה,
מדוע לא הזכיר את היתר הבמות ,הלא לכאורה ,היתר הבמות מסלק את הצורך במשכן,
בשביל היתר בשר.
והנה בחולין (טז ):ס"ל לרבי ישמעאל ,שלא בא הכתוב שלפנינו אלא להתיר להם בשר
תאוה ,שנאסר עליהם במדבר .ור"ע ס"ל ,שאדרבה ,גם עד עתה הותר להם בשר תאוה,
ולא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר נחורה.
ויפלא מאד ,אליבא דר"ע ,מה הוא הנימוק שם ,במש"נ "כי ירחק ממך המקום" וגו',
הלא הבמות מותרות ויכולות להיות קרובות בסמיכות לכאו"א.
ואולי ,כשיטת האור שמח (עיין גם ב"נאות יעקב" בזה) ,שמש"א שבמדבר הותר בשר
נחורה ,אין הכוונה רק ל"היתר" נחורה ,אלא בדוקא ,שלא הותר אלא על ידי "נחירה",
אבל השחיטה לא הותרה אלא בשחיטת שלמים במשכן.
