Page 529 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 529

‫תקכט‬  ‫מרדכי‬  ‫‪Pg: 529 - 17-Front 21-11-17‬‬

                    ‫ברכת ראה‬

‫חלוקתה‪ .‬וזה צ"ע ממשנה מפורשת (פ"ב מהל' מעשרות מ"ה) שאף בירושלים חייבים‬
                                 ‫בתרו"מ‪ .‬וכן צ"ע ממתני' דחלה (פ"ד מי"א)‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬

‫ואולי שאני ירושלים‪ ,‬שלא תהא בה חלוקה‪ ,‬לכן הו"ל "המיוחדת לך"‪ .‬משא"כ שאר‬
‫ארץ ישראל‪ ,‬כיון שדינה בחלוקה‪ ,‬נמצא שכל זמן שלא קיבל כאו"א את חלקו‪ ,‬אין חלק‬

                                   ‫שיהא חייל עליו שם של "המיוחדת לך"‪ .‬ויל"ע‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬

                        ‫"יד" לצדקה‬

                                       ‫ִּכי ָפ ֹת ַח ִּת ְפ ַּתח ֶאת ָי ְדָך לֹו וגו' (טו‪ ,‬ח)‬

‫"איבעיא להו‪ ,‬יש יד לצדקה או לא‪ ,‬היכי דמי‪ ,‬אילימא דאמר הדין זוזא‬
‫לצדקה והדין נמי‪ ,‬ההוא צדקה עצמה היא‪ ,‬אלא כגון דאמר הדין ולא‬
‫אמר מה הדין‪ ,‬נמי צדקה קאמר‪ ,‬או דלמא מאי והדין לנפקותא בעלמא‬

                             ‫קאמר‪ ,‬ודיבורא הוא דלא אסקיה" (נדרים ז‪).‬‬

‫וכן פסק בשו"ע (יו"ד סי' רנח ס"ב)‪ ,‬ש"המפריש סלע ואמר הרי זה צדקה ואמר על אחר‬
‫וזה‪ ,‬גם השני הוא צדקה"‪ ,‬והיינו משום דנקטינן יש יד לצדקה לחומרא‪ ,‬עיי"ש בט"ז‬

                                                                       ‫(סק"ב)‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬לשיטת הרמ"א (שם סי"ג) שאם חשב בלבו ליתן איזה דבר לצדקה חייב לקיים‬
‫מחשבתו‪ ,‬ואין צריך אמירה‪ ,‬דא"כ למאי בעינן כלל לדיני ידות בצדקה‪ ,‬הלא כיון שחשב‬
‫ליתן צדקה ממילא הוא מחויב ליתן מדין "נדר"‪ ,‬ומאי נפ"מ אם חייב מדין "יד" לצדקה‬

                                                                 ‫או מדין "נדר"‪.‬‬

‫והנראה בעה"י‪ ,‬שגם לשיטת הרמ"א‪ ,‬שה"צדקה" חלה במחשבה‪ ,‬עדיין קיים יסודו‬
‫הידוע של ה"טורי אבן"‪ ,‬שהמוציא את הנדר ב"פיו"‪ ,‬שוב אינו פועל אלא "פיו"‪ .‬ואין‬

     ‫"מחשבה" זאת ה"קיימת" בשעה הוצאת הנדר מפיו‪ ,‬מסוגלת לפעול כשלעצמה‪.‬‬

‫ולהכי‪ ,‬כל היכא שהוציא מפיו לשון נדר‪ ,‬שוב לא מהניא מחשבתו [אע"פ‬
‫של"מחשבתו" יש את הסגולה להועיל בפנ"ע‪ ,‬אבל לא "מחשבה" זאת‪ ,‬שבאה עם‬
‫"פיו"]‪ .‬ומכיון שאיתרבו "ידות" בנדרים‪ ,‬הרי המה מכלל "לשון" הנדר‪ ,‬וחייל אף עלייהו‬
   524   525   526   527   528   529   530   531   532   533   534