Page 526 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 526
מרדכי Pg: 526 - 17-Back 21-11-17 תקכו
ברכת ראה
עיסה חציה של עיה"נ וחציה של עיר אחרת
ְו ֶאת ָּכל ְׁש ָל ָלּה ִּת ְקּ ֹבץ ֶאל ּתֹוְך ְר ֹח ָבּה ְו ָׂשַר ְפ ָּת ָב ֵאׁש וגו' (יג ,יז)
"אמר רב חסדא ,בהמה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת
אסורה .עיסה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת מותרת ,מאי
טעמא ,בהמה כמאן דלא פליגא דמיא ,עיסה כמאן דפליגא דמיא"
(סנהדרין קיב).
ולכאורה פשוט ,דרב חסדא דס"ל שעיסת עיה"נ מותרת ,אזיל כמ"ד "יש ברירה",
ולהכי כד פלגינן לה אמרינן הוברר הדבר למפרע שזהו החלק השייך לעיר האחרת ,ולא
נאסר בהנאה [דאילו למ"ד "אין ברירה" ,הרי גם לאחר חלוקה אפשר שהגיע לידו חלק
האיסור ,עי' ביצה (לז ):גבי חבית ,ובגיטין (מז ).גבי ישראל ונכרי שקנו שדה בשותפות].
אכן קשה טובא ,דהלא קי"ל "בשל תורה אין ברירה" (רמב"ם פי"א מהל' שמיטה ה"כ),
ומאידך נפסק (רמב"ם הל' עכו"ם פ"ד הי"א) שעיסה חציה של עיה"נ וחציה של עיר אחרת
מותרת ,וכיון דבשל תורה "אין ברירה" ,היאך מותרת העיסה .וצ"ע.
ואולי דומה הדבר למה שחידש הר"ן (ריש פרק השותפין במסכת נדרים) ,בחצר שאין
בה דין חלוקה ,כיון שזמן בעלותו המוחלטת של כל אחד ידוע וברור ,שהוא בשעת
השתמשותו בחדר ,כיון שההשתמשות מתאפשרת רק לאחד מהם [כי לא יתכן
להשתמש בה אלא כל אחד לעצמו בלבדו] ,ומה שאינו ידוע ,הוא רק מתי תהא
השתמשותו [אבל ברור הוא ,שאמנם תהא השתמשות לכל אחד מהם ,ובלבד שלא
ישתתף עמו שותפו].
וחידש הר"ן ,דהיכא שהכל ברור ואך שאין אנו יודעים מראש מתי תהא בפועל
ה"ברירות" הזאת ,בכה"ג "יש ברירה" גם בדאורייתא [ולא אמרו "אין ברירה" ,אלא
כשהגופא דעובדא ,שאמנם תהא ברירות כזאת ,אף היא אינה ידועה].
ויתכן ,שאף נידון דידן שייך לחידושו של הר"ן .שכן הכל ידוע וברור ,גם עובדת העיר
הנדחת ,גם עובדת חלות האיסור על העיסה ,גם עובדת עיסה זאת ,שחציה האחד הוא
של עיר הנדחת ,גם עובדת חציה האחר שאינו של עיר הנדחת .ומה דאינו "ברור" הוא,
היכן בתוך העיסה הוא החצי האסור .בכהאי גוונא ,אמרינן שפיר "יש ברירה" ,וכשפלגינן
לה ,מוברר למפרע מהו ואיזה הוא החלק האסור .ויל"ע.
