Page 530 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 530
מרדכי Pg: 530 - 17-Back 21-11-17 לקת
ברכת ראה
האי כללא ,שהמוציא לשון הנדר ב"פיו" ,אין הנדר חל אלא על ידי "פיו" ,לא על ידי
ה"מחשבה" הקיימת בשעת מעשה.
כמו כן יש להזכיר את יסודו של המבי"ט ,שאף אם עצם הנדר או ההקדש חלים
במחשבה ,אבל אין עוברין עליו ב"בל יחל דברו" ,כיון ד"דברו" כתיב ,ואין המחשבה
"דיבור" ,ואכמ"ל.
"זקן ואינה לפי כבודו" בבין אדם לחבירו
ִּכי ָפ ֹת ַח ִּת ְפ ַּתח ֶאת ָי ְדָך לֹו וגו' ֵּדי ַמ ְח ֹסרֹו ֲא ֶׁשר ֶי ְח ַסר לֹו (טו ,ח)
"אשר יחסר לו ,אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו" (רש"י)
"תנו רבנן ,די מחסורו אתה מצווה עליו לפרנסו ,ואי אתה מצווה עליו
לעשרו .אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד ,סוס
לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו ,פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ,ורץ
לפניו שלשה מילין" (כתובות סז):
נפלא מאוד ,מדוע רץ הלל לפניו שלשה מילין ,ולא חש לכבוד תורתו ,הלא "זקן ואינה
לפי כבודו" היה זה ,והוא פטור מן המצוה ,כמבואר בב"מ (ל ).וברמב"ן (ב"מ לג .ד"ה וקשה)
שדין זה הוא בכל מצוות שבין אדם לחבירו.
וכי תימא" ,לפנים משורת הדין" נהג בכך ,הרי דעת הרא"ש (ב"מ פ"ב סי' כא) שכיון
שפטרה תורה את הזקן ,אין לו לזלזל בכבוד תורתו ,ואיסורא הוא שמזלזל בכבוד התורה
במקום שאינו חייב .וצ"ע.
ודומני בעה"י שצ"ל ,ש"אינה לפי כבודו" ,נאמר דוקא כשה"מעשה" כשלעצמו אינו
לפי כבודו ,כמו באבידה ,שאם השבת האבידה אינה לפי כבודו ,הרי הוא פטור מלהשיב.
ובכה"ג ודאי שעצם "מעשה ההשבה" ,אינו לפי כבודו.
מה שאין כן בגוונא שה"מעשה" עצמו ,לפי כבודו הוא ,שהרי כך אותו זקן נוהג גם
לעצמו ,כמו הליכה "לפניו" .שכל מה שאין זה "לפי כבודו" ,הוא רק כשמעשה זה עצמו,
היינו ה"הליכה" ,נעשית "לפניו" של מישהו אחר .בכהאי גוונא הוא דאמרינן דאדרבה,
