Page 521 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 521
תקכא מרדכי Pg: 521 - 17-Front 21-11-17
ברכת ראה
שיעור איסור שתיה -בכזית או ברביעית
ֹלא תּו ַכל ֶל ֱא ֹכל ִּב ְׁש ָעֶריָך ַמ ְע ַׂשר ְּד ָג ְנָך ְו ִתי ֹר ְׁשָך ְוִי ְצ ָהֶרָך ּו ְב ֹכ ֹרת ְּב ָקְרָך ְו ֹצא ֶנָך ְו ָכל
ְנ ָדֶריָך ֲא ֶׁשר ִּתּ ֹדר ְו ִנ ְד ֹב ֶתיָך ּו ְתרּו ַמת ָי ֶדָך (יב ,יז)
פסק הרמב"ם (פ"ו מהל' מאכלות אסורות ה"ד) ,שהאוכל כזית מן הדם במזיד ,חייב כרת.
ובהלכות תרומות (פ"י ה"ב) כתב לגבי זר שאכל תרומה" :וכשם שאכילת תרומה בכזית,
כך שתייה בכזית".
אכן בהלכות נזירות (פ"ה ה"ב) כתב הרמב"ם ,ששיעור איסור יין הוא ברביעית .וכמו כן
לענין איסור ביאה לבית המקדש לאחר ששתה יין ,פסק הרמב"ם (ריש הל' ביאת מקדש)
שבשתה רביעית ונכנס ,חייב.
וצריך ביאור ,מאי שנא שתיית דם ותרומה ששיעורה בכזית ,משתיית יין בנזיר
וביאת מקדש ,ששיעור איסורה ברביעית.
ומטו בבי מדרשא ליישב משמיה דמרן הגר"ח זצוקללה"ה ,שהדבר תלוי באיזה לשון
אסרה תורה .שכן גבי דם ותרומה ,הזהירנו הכתוב בלשון "אכילה" ,ולכן שיעור איסורה
הוא בכזית ,ככל איסור אכילה שבתורה .ואילו גבי נזיר וביאת מקדש ,נקט קרא לשון
"שתיה" ,לפיכך יהיה שיעור איסורו ברביעית ,ככל איסור שתיה שבתורה.
אלא דצ"ע ,מהא דגבי מעשרות כתב הרמב"ם (פ"ב מהל' מעשר שני ה"ה) בזה"ל" :כל
האוכל כזית מעשר שני ,או ששתה ממנו רביעית יין ,חוץ לחומות ירושלים ,לוקה,
שנאמר (כאן) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך" וגו' .ע"כ .הרי
שאע"פ שנאמר על "תירושך ויצהרך" לשון "אכילה" ,אפילו הכי כתב הרמב"ם ששיעור
איסורם הוא ברביעית ,כדין שתיה.
ויתכן ,כי כל מש"א בשם מרן הגר"ח זללה"ה ,שאם בא האיסור בלשון אכילה ,הרי
שיעורו הוא בכזית ,אינו אמור בכל לשון אכילה ,אלא אך אם בא במקום שלא שייכא
בה אלא "שתיה" ,אז הוא דאמרינן ,שאם הכתוב בא בלשון אכילה ,בא הדבר לאורויי,
ששיעורו בכזית ,כדין אכילה .והדברים אמורים באיסור דם ,דלא שייכא ביה אלא שתיה,
וע"כ דלשון "אכילה" שנאמר בו ,אתא לאשמועינן ,ששיעורו כשיעור אכילה בכזית.
וכמו כן גבי אכילת זר ,שהרי ה"לא יאכל קדש" שנאמר באיסור אכילת תרומה,
קאי גם על משקין ,ומדוע נקטו לשון אכילה ,הא לא שייכא במשקין אלא שתיה .ע"ז
כתב הרמב"ם ,דאתא קרא לכלול אף את איסור השתיה בשיעורא דכזית ,כמו איסור