Page 536 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 536
מרדכי Pg: 536 - 17-Front 21-11-17 תקלו
ברכת ראה
וצ"ע טובא ,מדקי"ל בפסחים (ח" ):כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל ,ושאין לו קרקע
אין עולה לרגל" ,והלא עבדים אין להם חלק בארץ ,ואמאי חייבים בראייה.
[ואף אם נתנו לו קרקע במתנה על מנת שאין לרבו רשות בה ,הלא חוזרת הקרקע
ביובל ,נמצא שאין לעבד בה אלא קנין פירות ,ולמ"ד (גיטין מז" ):קנין פירות לאו כקנין
הגוף דמי" ,לא חשיב שיש לו קרקע .ואין לומר ,דמיירי בעבד שירש את אביו הגוי .דזה
אינו ,משום שכשנהיה עבד ושחררו ,דינו כגר שאינו יורש את אביו .וצ"ע].
וכבר הקשה כן ה"טורי אבן" על אתר (ריש חגיגה) ,ועיי"ש מש"כ דמשכח"ל ב"יובל
ראשון" ,דלכו"ע קנין פירות כקנין הגוף ,כפי שאמרו כן בגמ' לענין חיוב ביכורים .עוד
כתב שם ,דמשכח"ל ב"ירושת הבעל" ,למ"ד דאורייתא [ועיי"ש מש"כ עוד למ"ד ירושת
הבעל דרבנן].
והגרש"מ דיסקין זצוק"ל אמר ,דמשכח"ל בגר שנשא בת ישראל ,שירשה קרקע
מאביה .במותה [לאחר שגירשה בעלה] הורישה את הקרקע לבנה ,וכשמת הבן ,הוריש
את הקרקע לאביו [העבד המשוחרר] הגר .נמצא ,שיש לו לגר זה ,קרקע מירושת
הארץ ,והרי הוא חייב בראייה .ודפח"ח.
יסוד חיוב "עולת ראייה" בעליה לרגל
ָׁשלֹוׁש ְּפ ָע ִמים ַּבָּׁש ָנה ֵיָר ֶאה ָכל ְזכּוְרָך ֶאת ְּפ ֵני ה' ֱאֹל ֶקיָך ַּב ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ִי ְב ָחר וגו' ְוֹלא
ֵיָר ֶאה ֶאת ְּפ ֵני ה' ֵרי ָקם (טז ,טו)
"אלא הבא עולות ראייה ושלמי חגיגה" (רש"י)
נראה ,שרש"י דקדק את לשון הכתוב "ולא" ,דלכאורה ,הלא לאו בפני עצמו הוא,
האוסר "ביאה ריקנית" לבית הבחירה ,ולכאורה הו"ל "לא יראה" ,ומהו איפוא וא"ו
החיבור ,מה מקומו כאן.
לכן דקדק מזה רש"י ,שהכתוב בא להשמיענו ,שה"ולא יראה וגו' ריקם" ,הוא תנאי
בעצם המצוה ,שאם "נראה" ריקם ,לאו שם "ראייה" עלה .לא רק אולי מצוה הבאה
בעבירה ,אלא שאין בה אף לא עצם צורת המצוה.
זהו שכתב רש"י ,שוא"ו החיבור בא להשמיענו "איך" וכיצד לקיים את עצם המצוה,