Page 608 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 608
Pg: 608 - 19-Front 21-11-17
מרדכי בואת יכ ברכת חרת
ובודאי ,שאין הדברים אמורים ,אלא בביטול מצוה ,כמו תקיעת שופר בשבת ,או
מילה בשמיני בשבת .לא בכל מה שאינה מצוה מפורשת ,אלא "היתר" בעלמא .והא
מיהת ,שהלוואה בריבית לנכרי ,אין עליה חשש "עקירת דבר מן התורה" ,אע"פ שהיא
מותרת מן התורה.
והנה הרמב"ם (במנין המצוות מצוה קצח ,וכמו כן במנין המצוות שלפני הל' מלוה ולוה מצוה
ג ,ובפ"ה מהל' מלוה ולוה ה"א) סבירא ליה ,כמש"כ מפורש ,ש"לנכרי תשיך" ,הוא מצות
עשה .ולעומת זאת ,הראב"ד בהשגות שלו (הן בהקדמת הרמב"ם הן בהלכותיו) ,סבירא ליה,
כמש"כ במפורש ,שלא בא הדבר אלא ל"לאו הבא מכלל עשה" [לעבור עליו בשני לאוין
ועשה] .ולפי זה ,כל דברינו ,לכאורה ,אמורים אליבא דהראב"ד [ודעימיה] ,לא אליבא
19
דהרמב"ם.
אבל נראה ,שאף לדעת הרמב"ם ,אין כאן שאלה של "עקירת דבר מן התורה".
משום שגם אם מצ"ע גמורה היא ,אבל אינה נוהגת אלא אם אמנם הלוה את העכו"ם,
כמש"כ החינוך (מצוה תקעג)" :מצות הלואה לנכרי בריבית אם יצטרך ללוות ,מה שאין
כן בישראל" .ועוד כתב בגוף דבריו שם" :שנצטוינו לבקש ריבית מן האומות כשנלוה
להם" .ופשוט ,שאם הדבר תלוי באם תהיה הלוואה ,שוב לא שייך לומר על גזירת חז"ל,
שהיא "עקירת" דבר מן התורה.
עוד נראה ,שאין הגזירה בכלל "עקירת דבר מן התורה" ,שהרי אינה כוללת אלא "יותר
מכדי חייו" ,אבל כדי חייו מותר לקחת ממנו ריבית ,כמפורש בגמ' (ב"מ עא .).וכמו כן,
עיי"ש בגמ' ,שבתלמיד חכם לא גזרו [וכן נפסק להלכה ברמב"ם] .הרי שיש לה למצוה
זאת קיום ,ב"תלמיד חכם" ,או "בכדי חייו" ,ואין הגזירה בכלל "עקירת דבר מן התורה".
וז"פ.
תוכחות שנאמרו במשנה תורה
ְו ָהָיה ִאם ֹלא ִת ְׁש ַמע ְּבקֹול ה' ֱאֹל ֶקיָך ִל ְׁש ֹמר ַל ֲעׂשֹות ֶאת ָּכל ִמ ְצ ֹו ָתיו ְו ֻחּ ֹק ָתיו ֲא ֶׁשר
ָא ֹנ ִכי ְמ ַצְּוָך ַהּיֹום ּו ָבאּו ָע ֶליָך ָּכל ַה ְּק ָללֹות ָה ֵאֶּלה ְו ִהּ ִׂשיגּוָך (כח ,טו)
צ"ב ,מאי שנא בפרשתינו ,שנאמרו הקללות בלשון יחיד ["ישלח ה' בך"" ,והיית",
"יולך ה' אותך" וכו'] ,ואילו בפרשת בחוקותי נאמרו הקללות בלשון רבים ["תמאסו",
"והשלכתי בכם" "ואבדתם" וכו'] .מה פשר השינוי.
