Page 624 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 624
Pg: 624 - 20-Front 21-11-17
מרדכי נצבים ברכת תרכד
כשהמדובר הוא ב"בירור המציאות" של מי החפץ ,זה אינו בכלל "לא בשמים היא" .והם
הם הדברים ,כמש"נ לעיל בענין ה"מן".
תורה שבכתב "בפיך" ,ותושב"ע "בלבבך"
ִּכי ַה ִּמ ְצָוה ַהּ ֹזאת ֲא ֶׁשר ָא ֹנ ִכי ְמ ַצְּוָך ַהּיֹום ֹלא ִנ ְפ ֵלאת ִהוא ִמ ְּמָך ְוֹלא ְר ֹח ָקה ִהואִּ :כי
ָקרֹוב ֵא ֶליָך ַה ָּד ָבר ְמ ֹאד ְּב ִפיָך ּו ִב ְל ָב ְבָך ַל ֲעׂ ֹשתֹו (ל -יא ,יד)
"התורה ניתנה לכם בכתב ובעל פה" (רש"י ,פס' יד)
ונראה ,שלפירש"י ד"כי המצוה" קאי על התורה ,דינא קתני הכא ,דכך הוא דין הלימוד
של תורה בכתב ותורה שבעל פה .של תשב"כ -ב"פיך" ,ותורה שבע"פ " -בלבבך".
והרי הכי קי"ל דבתורה שבכתב ,גם אם לא הבין מה שלמד ,מצוה בידו ,כמש"א
הגר"א ז"ל במשנת "אלו דברים" וכו'" ,ותלמוד תורה כנגד כולם" (וכ"כ בשו"ע הרב -יו"ד
הלכות ת"ת פרק ב ,סע' יג-יד) ,וזהו "בפיך".
ואילו בתורה שבע"פ ,אם אינו מבין ,היינו בינת הדברים ,אין בידו ולא כלום (יעו' בשו"ע
הרב שם) ,וזהו "בלבבך".
ואולי יתכן עוד ,דהנה אונקלוס תירגם "בפומך ובליבך למעבדיה" ,אבל בתרגום יונתן
בן עוזיאל" :ארום קריב לכון פתגמא בבית מדרשיכון פתחו פומכון למהוי הגיין בהון
בדירו לבכון למעבד יתהון" .ובפירוש היב"ע שם" :בבית מדרשכון פתחו פומייכו למהוי
הגיין בהו כי צריך להגות בפיו".
ודבריו יכולים להתפרש בתרתי .אם כמו שפירש"י ,שבתורה שבכתב סגי ליה בכך
שהוא הוגה אותה בפיו ,ואילו תורה שבעל פה בעינן שיהא "ברירו לבכון למעבד יתהון",
כלומר הבנת הלב ,וכנ"ל.
ופירוש נוסף ,דדינא קמ"ל ,שהקיום דין של תורה שבכתב ,הוא ב"פומך" .שהלא
"דברים שבכתב אי אחד רשאי לאומרן על פה" ,ואם כן המצוה מתקיימת על ידי
"קריאה" בדוקא ,וזהו "בפיך" .וכמו כן "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב",
ואם כן המצוה מתקיימת גם שלא בקריאה ,ואף זאת בדוקא ,וזהו "בלבבך" ,וכלשון
היב"ע" :ברירו בליבך".
