Page 622 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 622

‫‪Pg: 622 - 20-Back 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫נצבים‬                       ‫ברכת‬  ‫תרכב‬

‫נהי שלא חיילו עלייהו שם ד"מצוות"‪ ,‬אבל אכתי לאו בכלל נביא שקר הוא‪ ,‬שהרי מנין‬
  ‫לנו שהוא שקרן [גם אם אמת בפיו‪ ,‬לאו מצוות נינהו‪ ,‬ומנין ראיה שהוא נביא שקר]‪.‬‬

‫ואף אם על כרחך מיירי שהנביא אומר בנבואה שעלינו לקבל את המצוה המחודשת‪,‬‬
‫[דבר שלא יתכן‪ ,‬מחמת אלה המצוות]‪ ,‬אבל מדוע הוי ליה נביא שקר‪ ,‬הרי לא יתכן‬

                                             ‫דאמת בפיו [גם אם אין לשמוע לו]‪.‬‬

‫וזהו מה שאמר הרמב"ם‪ ,‬דהראיה לשקרנותו היא משום שנבואתו סותרת את‬
‫הנאמר לא בשמים היא‪ ,‬שכן במקרא זה נאמר‪ ,‬שאין השמים מוסמכים לפסוק לדידן‪,‬‬
‫ועל כרחך דמ"ש שכך עלתה לו בנבואה‪ ,‬לא רק עצם המצוה‪ ,‬אלא את החובה לקיימה‪,‬‬

                                                         ‫נבואת שקר היא זאת‪.‬‬

‫והדברים נפלאים בביאור דברי הרמב"ם‪ ,‬דתרווייהו צריכי‪ .‬עצם האיסור "לחדש"‪ ,‬הוא‬
‫מן המקרא דאלה המצוות‪ .‬אמנם הראיה לנבואת שקר‪ ,‬היא מן המקרא ד"לא בשמים‬

                                                                         ‫היא"‪.‬‬

‫ולפיכך בגמרא‪ ,‬כשדנים על החפצא דהמצוה‪ ,‬אם יכולה‪ ,‬או רשאית [או עתידית‪,‬‬
‫עייש"ה בלשון הגמרא מגילה ג ע"א‪ ,‬ודו"ק] היא להתחדש אם לאו‪ ,‬אין לזה מקור אלא‬
‫זה דאלה המצוות‪ ,‬שכן רק מהתם הוא דילפינן דמצוה שאינה בכלל "אלה המצוות"‬
‫אינה מצוה‪ ,‬ובכלל זה גם כל השלמה‪ ,‬פירוש או קביעת הלכה‪ ,‬דכל מה שלא עבר את‬

                                       ‫ציוויו של משה רבינו‪ ,‬לאו בכלל מצוה הוא‪.‬‬

‫אכן הרמב"ם‪ ,‬הלא מיירי‪ ,‬לענין לקבוע אותו כנביא שקר ולדונו בחנק‪ ,‬ועל כרחך‪,‬‬
‫דמלבד האיסור‪ ,‬עוד הוכחה יש בכך על שקרנותו‪ ,‬וזאת מנלן‪ ,‬הלא קמן דכתלי ביהמ"ד‬
‫ואמת המים ואף בת קול הכריזו הלכה כמותו‪ ,‬ואף אם אין משגיחין בהם‪ ,‬אבל לאו‬

                                                                  ‫שקרני נינהו‪.‬‬

‫על זה הוא שהביא רבינו את המקרא ד"לא בשמים היא"‪ ,‬דזה מורה‪ ,‬דאף כל ההכרזות‬
‫הללו לא באו אלא לנסיון‪ ,‬כדברי הרנ"ג‪ ,‬ולא לדידן‪ ,‬דלא יתכן שמן השמים יאמרו לנו‬
‫להתנהג על פי דבר שאין לסמוך עליו ואף אסור לסמוך עליו‪ ,‬ומאחר שכאמור‪ ,‬נבואה‪,‬‬
‫הנהגה היא למקבל הנבואה‪ ,‬לכן סתירה היא ל"לא בשמים היא"‪ .‬וזהו המקור להוכחת‬

                                                              ‫שקרו של הנביא‪.‬‬

‫אבל אילולי המקרא דאלה המצוות‪ ,‬הלא בידו של הנביא "לחדש"‪ ,‬ולא הוי שום‬
‫סתירה לנבואתו מכח ה"לא בשמים"‪ .‬ומיושבים היטב דברי הרמב"ם (וע"ע בזה בברכת‬

                                              ‫מרדכי על שבועות ומתן תורה‪ ,‬סימן ב)‪.‬‬
                                    ‫‪‬‬
   617   618   619   620   621   622   623   624   625   626   627