Page 618 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 618
Pg: 618 - 20-Back 21-11-17
מרדכי נצבים ברכת תריח
בירושלמי שביעית (פ"ו ה"א) דריש" :והיטיבך והרבך מאבותיך ,אבותיך פטורים
היו [מתרו"מ] ונתחייבו ,ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם .אבותיכם לא היה עליהם
עול מלכות ,ואתם אע"פ שיש עליכם עול מלכות .אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר
ארבע עשרה שנה ,שבע שכיבשו ושבע שחילקו ,אבל אתם כיון שנכנסתם נתחייבתם"
וכו' .יעויי"ש .ומבואר איפוא ,שריבוי תרומות ומעשרות טובה היא לישראל ,כמש"נ
"והיטיבך".
אלא דלהלן שם בירושלמי" :אמר ר' יהושע בן לוי ,כתיב (שופטים יא ,ג) ויברח יפתח
מפני אחיו וישב בארץ טוב ,זו סוסיתא ,ולמה נקרא שמו טוב ,שפטור מן המעשרות".
ולכאורה כאן מבואר איפכא ,שמיעוט תרו"מ חשיב "טוב".
ובפשטות צריך לומר ,דהחזרת "קדושת הארץ" ואיתה המצוות התלויות בקדושתה,
טובה גדולה היא ,שהרי ניטלה הימנה הקדושה ,ונמנעו מצוותיה ,ועתה ב"ה חזרה
קדושתה ומצוותיה .אבל לאחר שעצם קדושתה חזרה ומצוותיה התחדשו ,ואעפ"כ
מקום מסוים [מתוך הקדושה] פטור מן המעשרות ,זו היא "טובה" .וצ"ע.
מילת "ערלת הלב" ומילת ה"לב"
ּו ָמל ה' ֱאֹל ֶקיָך ֶאת ְל ָב ְבָך ְו ֶאת ְל ַבב ַזְר ֶעָך ְל ַא ֲה ָבה ֶאת ה' ֱאֹל ֶקיָך ְּב ָכל ְל ָב ְבָך ּו ְב ָכל
ַנ ְפ ְׁשָך ְל ַמ ַען ַחֶּייָך (ל ,ו)
יש לדקדק ,דהכא כתיב שהקב"ה מל את לב האדם ,ואילו מלשון הכתוב לעיל (י ,טז)
"ומלתם את ערלת לבבכם" משמע ,שעל האדם עצמו ,מוטל החיוב למול את ערלת
לבבו .וצ"ב.
כמו כן צ"ב ,מהו "את לבבך ואת לבב זרעך" ,הלא הכתוב מדבר אל כל ישראל ,הן
לאב והן לבן ,ומי הוא "זרעך" שלא כוונו אליו הדברים ,שהוצרך הכתוב לפורטו במפורש
[בשלמא בכל מקום דכתיב "אתה ובניך" (יעו' לעיל פסוק ב) ,י"ל שהכוונה היא שהאב
יצוה ויחנך גם את הבן .אבל הכא דכתיב "ומל ה' את לבבך" ,שהקב"ה הוא זה שימול את
ערלת לבבנו ,הלא דבר הוא ,שהוצרך לפרט במיוחד "ואת לבב זרעך"].
אכן נראה בעה"י ,ששתי "מילות" הן" :מילת ערלת הלב" ,ו"מילת הלב" .לעיל בפרשת
עקב ,מדברים על "מילת ערלת הלב" .ואילו כאן ,מדברים על "מילת לבב" .בפרשת עקב
