Page 616 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 616
Pg: 616 - 20-Front 21-11-17
מרדכי נצבים ברכת תרטז
"ואם תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי
היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא
והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו אין אני מעניש אתכם על
הנסתרות שהן לה' אלוקינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו
ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענוש את הרבים
נקוד על לנו ולבנינו לדרוש שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד
שעברו את הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהם גריזים ובהר עיבל
ונעשו ערבים זה לזה" (רש"י)
דברי רש"י כאן הם כשיטת ר' נחמיה (סנהדרין מג .):אולם שיטת רבי יהודה שם ,דמיד
בערבות מואב היו כל ישראל ערבים זה לזה על "הנגלות" ,אבל על "הנסתרות" לא ענש,
עד שעברו ישראל את הירדן וקיבלו עליהם ערבות בהר גריזים ובהר עיבל .יעויי"ש.
והנה בגמ' שם מקשינן לר"נ ,דס"ל שעל "הנסתרות" לעולם אין עונש ,א"כ למה
נענשו ישראל בעי משום מעילת עכן ,והלא מן "הנסתרות" היא .ומשני ,משום דהוו
ידעי ביה אשתו ובניו ,עיי"ש .אכן צ"ע ,הלא סוף סוף כל ישראל נענשו על זה ,והם הלא
לא ידעו כלל ממעילתו.
עוד הקשו ,לדעת ר' יהודה ,דמשעברו את הירדן נענשו גם על "הנסתרות" משום
ערבות ,אמאי אמרי' בשבת (נה ).שנענשו הצדיקים מחמת שלא מיחו ,תיפו"ל שנענשו
משום ערבות ,שעל זה נענשים אף ב"נסתרות" ,דלא שייכא בהו תוכחה כלל.
ואי נימא דיסוד ערבות מדין תוכחה הוא ,שהיה להם לבי"ד לברר ולבדוק אי כלל
ישראל מקיים התורה והמצוות (עי' מאירי סנהדרין שם בדעת ר' יהודה דנענשים על הנסתרות,
וכן יעוי' במהרש"א שם) ,א"כ נמצא ,דערבות היא היא תוכחה ,ותוכחה הרי מצוה בפנ"ע
היא ,מקרא ד"הוכח תוכח את עמיתך" ,ומה טעם בעינן לערבות ,וצ"ב.
ולענ"ד י"ל בפשיטות ,שהלא לאחר שהתגלתה ה"מעילה" ,נודע שאמנם יש מועל
בישראל .לכן מיד עם היוודע דבר המעילה ,הוטלה עליהם אחריות למצוא את המועל.
ומכיון שאשתו ובניו ידעו את דבר המעילה ,הפך הדבר ל"נגלות" ,כי התברר שהיה בידי
ישראל למצוא את המועל.
ונראה ,שכלפי "צדיקים" ,ה"לא מיחו" ,היא עבירה חמורה מאד ,במיוחד כאשר היא
באה מ"צדיקים" .שכן החשש הוא ,שמא מתוך העדר מחאתם ,ילמדו חס וחלילה,
שהדבר מותר.
ומשה"ק מאי שנא "ערבות" ממצות "תוכחה" ,ההבדל הוא ,שחובת "תוכחה" ,היא
