Page 665 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 665
Pg: 665 - 22-Front 21-11-17
תרסה מרדכי נויהאז ברכת
ברכה על מצוה שחיובה מדרבנן 2
ְׁש ַאל ָא ִביָך ְוַי ֵּג ְדָך ְז ֵק ֶניָך ְו ֹיא ְמרּו ָלְך (לב ,ז) shiurim_VOL 2
"מאי מברך ,מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה,
והיכן ציונו ,רב אויא אמר ,מלא תסור .רב נחמיה אמר ,שאל אביך ויגדך
זקניך ויאמרו לך" (שבת כג).
המבואר ,דאי לאו קרא ד"לא תסור" או עשה ד"שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" ,לא
היה דין ברכה על מצוה דרבנן.
ושאלו ,כיצד הסומא והקטן מברכים על עשיית מצוה דרבנן ,הלא כיון שאינם מצווים
בדאורייתא ,הן ב"לא תסור" והן ב"שאל אביך" ,שוב תיקשי כקושיית הגמ' "והיכן ציונו".
ולכאורה ,עד שאנו שואלים על ה"ברכה" ,מדוע לא נשאל על המצוה עצמה .הלא,
כל עיקרה ,אינו מוטל עליהם [הסומא והקטן] ,אלא מדרבנן ,אשר כל כוחם אינו אלא
מה"לא תסור" ,או מה"שאל אביך ויגדך" .ומנין ישאבו הסומא והקטן את חיובם ,אם
אינם מצווים ב"מקורות" אלו .הלא פלא הוא.
וע"כ ,שמשניתן להם לחכמינו הכח לצוות ולגזור ,שוב עצם קיומם של המצוות
והגזירות [דרבנן] ,מדרבנן המה ,ואין החיוב תלוי אלא בהם ,אם חייבו את פלוני ,אם לאו.
ולפי זה ,מה ששאלו בגמ' "והיכן ציונו" ,היא על ה"חפצא" של המצוה ,היכן הוא
המקור לחלות שם "מצוה" על ה"מדבריהם" של חז"ל.
ותו לא קשיא ,שהרי אין הסומא או הקטן מצווים ,שכן כאמור ,ציוויים וחיובם נובע
מכוחם של ה"רבנן" ,ואך שהחכמים הם אשר שואבים כוחם מן ה"לא תסור" וה"שאל
אביך".
ואעפ"כ ,היטב אשר שאלו על לשון הברכה ועל מהותה" ,והיכן ציוונו" ,שאתה מודה
עליו [על הציווי] ,שהרי זהו מקור הכח להיותינו מצווים על המצוות דרבנן.
וזהו שתירצו ,שהמקור ,הן ל"חיובים" מדרבנן ,הן לחפצא של ה"ציוויים" מדרבנן,
הוא אמנם מאלו שני המקורות" ,לא תסור" ו"שאל אביך ויגדך" .ודו"ק היטב.
