Page 666 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 666
Pg: 666 - 22-Back 21-11-17
מרדכי נויהאז ברכת תרסו
יין ישראל מומר
ֲא ֶׁשר ֵח ֶלב ְז ָב ֵחימֹו ֹיא ֵכלּו ִי ְׁשּתּו ֵיין ְנ ִסי ָכם (לב ,לח)
מהכא ילפינן (ע"ז כט ):ש"סתם יינם" ו"מגע יינם" אסור בהנאה ,כדין תקרובת לע"ז
הנאסרת בהנאה כמת .ובחולין (יג ).קי"ל ,שישראל שהוא מין לע"ז ,דינו כגוי ויינו יין
נסך .ולעיל שם (ה ).מדמינן דין המחלל שבת בפרהסיא למומר לע"ז ,ששחיטתו פסולה.
ולכאורה ה"ה נמי ,שיינו יין נסך ,שהרי דינו כמומר לע"ז.
נמצא א"כ ,שאסור למחלל שבת בפרהסיא לשתות יין ,כיון שמיד בנגיעתו נהפך היין
ליין נסך ונאסר בהנאה .ונפ"מ להלכה ,שאסור לתת יין מן הקידוש ,וכל כיו"ב ,ליהודי
שאינו שומר תו"מ ,משום "לפני עיור" ,שאיסור זה כולל גם שלא להכשיל גוי (ע"ז ו.):
אכן ,יש שרצו להוכיח מההיא דחולין (פז ,).שנתן רבי "כוס של ברכה" לצדוקי לברך
ברכת המזון ,והרי צדוקי וכל הכופר בדרשות חז"ל אוסר יין במגעו (עי' ב"ח יו"ד סי' קכד).
ולכאורה מוכח ,שמגע יינו לעצמו אינו אוסר ,ואך לאחרים אסרו חכמים.
איברא ,דהכי איתא בחולין שם" :תא שמע דא"ל ההוא צדוקי לרבי ,מי שיצר הרים
לא ברא רוח ,ומי שברא רוח לא יצר הרים ,דכתיב (עמוס ד ,יג) כי הנה יוצר הרים ובורא
רוח .אמר ליה ,שוטה ,שפיל לסיפיה דקרא ,ה' צבאות שמו .אמר ליה ,נקוט לי זימנא
תלתא יומי ומהדרנא לך תיובתא .יתיב רבי תלת תעניתא ,כי הוה קא בעי מיברך ,אמרו
ליה צדוקי קאי אבבא ,אמר ,ויתנו בברותי רוש וגו' (תהילים סט ,כב) .א"ל ,רבי ,מבשר
טובות אני לך ,לא מצא תשובה אויבך ונפל מן הגג ומת [לבסוף אישתכח דלאו איהו
הוא ,אלא צדוקי אחר הבא לבשרו על הראשון שעלה לגג ומת .רש"י] .אמר לו ,רצונך
שתסעוד אצלי .אמר לו הן .לאחר שאכלו ושתו ,א"ל ,כוס של ברכה אתה שותה או
ארבעים זהובים אתה נוטל .אמר לו ,כוס של ברכה אני שותה .יצתה בת קול ואמרה ,כוס
של ברכה ישוה ארבעים זהובים .אמר רבי יצחק ,עדיין שנה לאותה משפחה בין גדולי
רומי ,וקוראין אותה משפחת בר לויאנוס" .עד כאן.
והנה מכל מהלך השתלשלות העניינים ומהשק"ו עם הצדוקי הראשון ועם ה"מבשר"
השני ,במיוחד מעצם הצעתו של רבי ,שהציע לצדוקי ה"מבשר" [השני] לברך ברכת
המזון על הכוס ,ומויתורו על ארבעים זהובים כדי לברך על הכוס ,מכל זה משתמע,
כי רבי נוכח לדעת ,כי הצדוקי המבשר ,עזב את שטותו ,וחזר ליהדות שלמה ,ולכן לא
טימא את היין בנגיעתו.
