Page 660 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 660

‫‪Pg: 660 - 21-Front 21-11-17‬‬

‫מרדכי‬  ‫נויהאז‬                       ‫ברכת‬  ‫סרת‬

‫של אתמול‪ ,‬והיא זאת הברכה הראשונה משתי הברכות [ואילו הברכה השניה‪ ,‬היא זאת‬
                                                   ‫הברכה על תלמודו של היום]‪.‬‬

‫והקשה לפ"ז‪ ,‬אי ב"ברכה אחרונה" איירינן‪ ,‬הא קי"ל שאין לברך אותה אלא כל זמן‬
‫שלא נתעכל המזון שבמעיו‪ ,‬והלא לאחר סיימו את לימודו של אתמול‪ ,‬בפרט לאחר‬

                                  ‫שישן את שנתו‪ ,‬הלא הו"ל כמו "לאחר העיכול"‪.‬‬

‫והשיב על כך ה"לבוש"‪ ,‬דאדרבה‪ ,‬באכילת מזונו‪ ,‬לאחר שנתעכל המזון‪ ,‬לא נשאר בו‬
‫מאומה‪ ,‬לא טעם המאכל‪ ,‬ולא מעשה תועלתו‪ ,‬שהוא העיכול‪ .‬לכן‪ ,‬כיון שנגמר עיכולו‪ ,‬לא‬
‫נשאר בו מאומה מן המאכל של אתמול [והרי זאת הברכה‪ ,‬אינה אלא כל זמן העיכול]‪.‬‬

‫מה שאין כן בלימוד התורה‪ ,‬הלא ודאי שאינו שוכח בשנתו‪ ,‬את לימודו מאתמול‪.‬‬
 ‫ומסיים ה"לבוש" את דבריו הנפלאים‪ :‬על זה נאמר (תהילים מ‪ ,‬ט) "ותורתך בתוך מעי"‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                   ‫ברכות התורה בכל יום‬

                                   ‫ִּכי ֵׁשם ה' ֶא ְקָרא ָהבּו ֹג ֶדל ֵלאֹל ֵקינּו (לב‪ ,‬ג)‬

‫"מנין לברכת התורה לפניה מן התורה‪ ,‬שנאמר (כאן) כי שם ה' אקרא הבו‬
                                                ‫גדל לאלקינו" (ברכות כא‪).‬‬

‫והנה במנחות (מג‪" ).‬רב יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאינשי ביתיה [היה מטיל ציצית‬
‫לבגד שמתכסה בו אשתו‪ .‬רש"י]‪ ,‬ומברך כל צפרא להתעטף בציצית [ועוד עושה דבר‬
‫זה‪ ,‬כשמתעטף בטליתו בכל בוקר ובוקר היה מברך‪ .‬רש"י]‪ .‬ומקשינן‪ ,‬מדרמי [תכילתא‬
‫לכסות אשתו‪ .‬רש"י]‪ ,‬קסבר מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא [דזמנה בין ביום ובין‬
‫בלילה‪ ,‬דאי זמן גרמא נשים פטורות‪ .‬רש"י]‪ ,‬אמאי מברך כל צפרא וצפרא [אלא פעם‬
‫ראשון כשנתעטף כשהיתה חדשה הו"ל לברך‪ ,‬הא מכאן ואילך יומא אריכא דמי דהא‬

                                      ‫אין לילה מפסיקו‪ .‬רש"י]"‪ ,‬ויעויי"ש התירוץ‪.‬‬

‫וצ"ע לפ"ז‪ ,‬אמאי מברכינן "ברכות התורה" בכל צפרא וצפרא‪ ,‬הא לאו מצות עשה‬
‫שהזמן גרמא היא‪ ,‬כדכתיב (יהושע א‪ ,‬ח) "והגית בו יומם ולילה"‪ ,‬ולכאורה לא היה לנו‬
‫לברך אלא פעם אחת‪ ,‬ומכאן ואילך כ"יומא אריכא" דמי‪ .‬מאי שנא מצות ציצית‪ ,‬למ"ד‬
   655   656   657   658   659   660   661   662   663   664   665