Page 659 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 659
Pg: 659 - 21-Back 21-11-17
תרנט מרדכי נויהאז ברכת
כמובן ,גם את האיסור לעשות המצוה ללא ברכה ,עוד נאמר בה ,שאילו הוות מדאורייתא,
היתה הברכה ,גם דין שנאמר בחפצא של המצוה וסדרה.
היינו ,שמדיני המצוה הוא ,שתיעשה הברכה ,וכשהחסיר ברכה ,הו"ל כהחסיר בגופה
של המצוה ,כיון שזהו דינה וסדרה של המצוה [של כל מצוה] ,שתיעשה בברכה.
ומשו"ה לא הבדילו בין מצוה למצוה .וכל היכא שהברכה היא מדאורייתא ,דינא הכי
הוא ,שהיא מעכבת את המצוה ,אף בדיעבד .כיון שללא הברכה ,כאילו המצוה עצמה
לא נעשתה בשלמותה.
אך נראה עוד ,דאף לפי דברי רבותינו ,נהי דלהלכה קיימא לן דהברכות ,מדרבנן נינהו,
ואין הברכה מעכבת בדיעבד ,היינו רק משום דמדאורייתא ,אין הברכה חלק משלמות
המצוה .אבל הא מיהת ,דמדרבנן ,כשתיקנו את הברכה ,כך תיקנו ,שתהא הברכה,
מדרבנן מיהת ,חלק מעצם המצוה ,דמדרבנן הו"ל הברכה דין וחלק משלמות החפצא
של המצוה.
ומעתה הרי יתכן לבאר את דברי הט"ז ,גם אם ברכת התורה ,אף זאת של קריאת
התורה ,מדין שאר ברכת המצוות היא.
אבל עד כמה שזה נוגע לקריאת פרשת "זכור" מדרבנן ,מצוה זאת המסוימת ,מדרבנן
מיהת ,לא יצא ידי חובתו ,שכן מדרבנן ,הדרא הברכה להיות גם חלק מן המצוה.
ואין זה דומה לשאר מצוות דרבנן ,משום שזהו גוף דין מצות הברכה מדרבנן,
שמדרבנן מיהת ,היינו חלק מהחפצא של המצוה ,ולהכי לא יצא ידי חובת פרשת זכור,
מדרבנן מיהת.
"ברכה אחרונה" על לימוד התורה
ִּכי ֵׁשם ה' ֶא ְקָרא ָהבּו ֹג ֶדל ֵלאֹל ֵקינּו (לב ,ג)
ה"לבוש" (או"ח סי' מז) חידש ,שהברכה הראשונה שבברכות התורה ["לעסוק בדברי
תורה"] ,הרי היא בעצם "ברכה אחרונה" ,על תלמודו וחיוב תלמודו של "אתמול" ,כי לא
נפטר מחיובו ,אלא בשחרו של היום .שכן אילו היה נעור ,היה חייב בתלמודו כל הלילה,
ואך משנרדם ,פטרתו שנתו .לכן בבוקרו של יום ,התחייב "ברכה אחרונה" על תלמודו
