Page 656 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 656
Pg: 656 - 21-Front 21-11-17
מרדכי נויהאז ברכת תרנו
והנה בגמרא ברכות (טו" :).תנן התם חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום ואם תרם
תרומתו תרומה מאן תנא חרש המדבר ואינו שומע דיעבד אין לכתחילה לא אמר רב
חסדא רבי יוסי היא דתנן הקורא את שמע ולא השמיע לאזניו יצא רבי יוסי אומר לא
יצא .עד כאן לא קאמר רבי יוסי אלא גבי קריאת שמע דאורייתא אבל תרומה משום
ברכה הוא וברכה דרבנן ולא בברכה תליא מילתא" וכו'.
וכתב עליה הרא"ש בתוספותיו" :אבל אי הויא ברכת תרומה דאורייתא ,משמע
דתרומתו אינה תרומה ,דהברכה מעכבת ההפרשה ,אע"ג דברכות אינן מעכבות ,היינו
משום דהויין מדרבנן ,אבל אי הויין דאורייתא ,מעכבות ,ולא הויא הפרשה".
ויעויין בדבר אברהם (ח"א סימן טז) שהקשה הגרא"ו זצוקללה"ה ,דא"כ נמצא ,דמי
שלמד תורה בלי ברכת התורה ,אין מצות ת"ת בידו ,וזה לא יתכן ,עיי"ש שגם הביא
ראיות לזה ,והלא ברכת התורה דאורייתא היא .יעוייש"ה מש"כ ע"ז הדב"א ליישב
באריכות דברים נפלאים.
וזה זמן רב שחשבנו בעה"י לומר ,דדברי הרא"ש אמורים רק לענין תרומה ,לא בשאר
מצוות.
ויסוד הדברים הוא ,דשני סוגי מצוות נינהו .יש ,דמה שהתחדש ע"י ציווי התורה ,אינו
אלא המצוה ,אבל פרט לכך ,אין שום חידוש בעצם המעשה .אבל יש ,שיחד עם מעשה
המצוה ,דמצוה היא ,עוד התחדש ,גם כח לעשיית החלות ,ע"י המעשה הזה.
דוגמא לדבר ,תרומה .שהרי אילולי פרשת תרומה ,לא היה שום קיום לחלות כזה,
הקרוי "תרומה" .רק חידוש התורה הוא ,שקיים דבר כזה הקרוי "תרומה" ,וביד האדם
ליצור חלות זאת.
ונראה פשוט ,דכח זה לעשות תרומה [וכיו"ב] ,הוא חידוש התורה ,אשר אינו קיים
אלא כאשר עשייתו היא "ברשות" ובכח התורה .אבל כשאין זה "ברשות" התורה ,לא
"ניתנת" לו רשות זאת ,ואין לו הכח לעשיית החלות.
ומאחר שהפרשת תרומה צריכה ברכה ,ואין לו לאדם ה"רשות" להפריש תרומה ללא
ברכה ,שוב ניטל ממנו הכח לעשיית חלות זאת [והו"ל כאילו תרם תרומתו של אחר,
שאף אז ,אין תרומתו תרומה ,משום שאין לו הכח לעשות כן ,אם אינו בעלים].
זהו שכתב הרא"ש ,דאילו היתה הברכה על הפרשת תרומה ,חובה מדאורייתא ,לא
היתה מועילה ההפרשה ,משום שאין לו הרשות לכך [מדאורייתא] ללא הברכה ,ואך
