Page 658 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 658
Pg: 658 - 21-Back 21-11-17
מרדכי נויהאז ברכת תרנח
אינו מצוה בפני עצמה ,אלא חלק ממצות תלמוד תורה ,כמ"ש המבי"ט בקרית ספר,
"בכלל מצות תלמוד תורה".
אשר לכן נראה ,דאף לשיטת הרמב"ן ,מה שחידשו רבנן בברכות של קריאת התורה,
אינה ברכה מחודשת ,שהרי לא נאמרה שום ברכה של ברכת המצוות על תלמוד תורה,
אלא שהוא זה מדרבנן ,חיוב של "הבו גודל לאלקינו" שנאמר על החפצא של תורה,
כשם שנאמר חיוב זה ,כשהוא חייב על ה"כי שם ה' אקרא" מדאורייתא.
ומיושבים היטב דברי הט"ז ,על פי דרך הפרי מגדים ,אך לא מטעמיה .שכן הפר"מ
בנה תירוצו על העיכוב ,דחייל מחמת הדאורייתא ,ולכן הקשה מהא דהברכה בקריאת
התורה ,הינה מדרבנן.
אבל יתכן אולי לומר ,דאמנם הברכה מדרבנן היא ,אך לפמשנ"ת ,מדרבנן מיהת ,אין
קריאתו "קריאה" ,ולא יצא בה ידי חובה [מדרבנן מיהת] .משום שגם הברכה דרבנן,
אינה על המצוה בעלמא ,אלא על החפצא של התורה [בקריאת התורה] .ומובן מש"כ
הט"ז ,שאם אך אינו יוצא ידי חובת ברכה[ ,בקטן שאינו יודע למי מברכין] ,גם הקריאה
לאו קריאה היא ,והו"ל קריאת זכור שלא התקיים בה ,מדרבנן מיהת ,דין קריאת התורה,
לכן אין יוצאין יד"ח [וכ"ז בין להרמב"ם בין להרמב"ן ,כמשנ"ת].
והנה הלא דברי הט"ז תמוהים אף מצד אחר ,כמשה"ק הפר"מ שם ,מאי מהני קטן
היודע למי מברכין ,הרי סוכ"ס אינו יכול להוציא את הציבור בברכותיו.
ויתכן לומר בזה לפמשנ"ת בדברי הט"ז ,דאין הכוונה שיוצאים יד"ח עם הברכה
עצמה ,אלא אך שמכיון ש"מדיני התורה" הוא ,שה"כי שם ה' אקרא" יבוא עם "הבו
גודל לאלקינו" ,לכן ללא ברכה לאו "קריאה" היא (ויעויין ב"עמק ברכה" סימן א ,ושם עמ'
מח " -זכור").
אשר לכן ,אם אך חלות שם "ברכה" עליה ,גם אם חובתה אינה אלא מדרבנן ,אבל הא
מיהת ד"ברכה" היא ,שוב הו"ל הקריאה" ,קריאה" ,ושפיר יוצאים בקריאה זו יד"ח ,גם
אלו החייבים בקריאת פרשת זכור מדאורייתא [והארכנו בזה ,גם ע"פ דברי רבינו טוביה
הנודעים במרדכי מגילה ,לענין קידוש דרבנן ,להוציא חובת דאורייתא].
והנה לפמשנ"ת ,כל מש"נ בברכה ,אף אילו היתה מדאורייתא ,אינו אלא עצם חובתה,
והאיסור לעשות המצוה ללא ברכה ,אבל לא דהויא מן החפצא של המצוה.
אך ברור ,שרבותינו ,אינהו ס"ל בדעת הרא"ש ,דפרט לעצם חובת הברכה ,הכוללת
