Page 657 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 657
Pg: 657 - 21-Front 21-11-17
מרדכי תרנז נויהאז ברכת
משום שהברכה מדרבנן היא ,כמש"ש בגמרא ,לכן אין זה נחשב כאילו אין לו רשות,
שהרי מדאורייתא ,יש לו ה"רשות" לכך ,ולהכי הוא דתרומתו תרומה בדיעבד.
וברור איפוא ,דלפ"ז ,אין הדברים אמורים ,אלא במעשי מצוות שיש בהם חלות
מחודש ,דכאמור ,לא שייך בהו קיום ,אי לאו כח התורה לעשותם .משא"כ מצוות אלו,
שאין בהם חידוש בחלות שלהם ,כך שאינם זקוקים לכח התורה לשם כך ,שוב גם אם
מדאורייתא אין להם ה"רשות" לעשותם ללא ברכה ,אכתי אין זה נוגע לעצם חלות דינם
ומצותם ,בדיעבד מיהת.
וברכת התורה ,כיון שאין זאת ברכה על מצוה התלוייה בחלות ,לכן ,גם אם למד ללא
ברכת התורה ,אין זה נוגע למצותה ,בדיעבד מיהת [כיון שאין המצוה "זקוקה" לחידוש
עצם חלות דינה].
ומעתה יש לעיין בברכות של ברכת התורה ,שהינן מדרבנן [שהרי כאמור ,עיקר חובת
הברכה דאורייתא כבר התקיימה כשבירך בקומו משנתו] ,האם זאת תקנת הברכה
המיוחדת ד"הבו גודל לאלקינו" ,שחייבו זאת ,מדרבנן ,על ה"כי שם ה' אקרא" ,שכשם
שמדאורייתא הינה חלק מעצם מצות ת"ת ,ה"ה שמדרבנן הינן חלק ממצות קריאת
התורה.
או שמא ,אע"פ שנוסח הברכה שוה הוא לזה של "כי שם ה' אקרא" ,אעפ"כ הברכה
דקריאה"ת שאני .שהרי חובת עיקר הברכה ,כבר התקיימה בשעתה ,והא דתיקנו עתה
ברכה ,אינו אלא דין ברכות דעלמא ,כשאר ברכת המצוות [הגם שהנוסח ,שוה הוא
לנוסח דחייבין בו מדאורייתא] .והנפ"מ נראה ,אם מדרבנן ,מיהת ,הברכה מעכבת .היינו
דקריאתו ,לאו "קריאה" היא ,מדרבנן מיהת.
ונראה עוד ,דאע"ג דהרמב"ן פליג אשיטת הרמב"ם ומני לה למצות ברכת התורה,
למ"ע בפני עצמה ,אבל הא מיהת ,שאף לשיטתו ,אין זאת כמ"ש לשיטת הרא"ש,
דברכת המצוות דאורייתא מעכב .שכן גם לשיטת הרמב"ן ,דין מסוים הוא שנאמר
בברכת התורה ,שחייב להתקיים בה "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" ,ולא מתורת
ברכת המצוות אתינן עלה ,אלא ברכה על החפצא של תורה .וכיעויי"ש ברמב"ן שהסביר,
דעיקר הברכה היא הודאה על התורה שנתן לנו הקב"ה ,עייש"ה ,וכל מה דפליג על
הרמב"ם הוא אך כמש"ש" :ואין ראויה למנותה מצוה אחת עם הקריאה כמו שמקרא
ביכורים אינו נמנה אחת עם הבאתו ,וסיפר יציאת מצרים עם אכילת הפסח".
היינו דעיקר הפלוגתא היא ,אם אמנם לא הוי ה"הבו גודל לאלוקינו" ,אלא "דין" בפני
עצמו ,כדברי הרמב"ן ,כמו מקרא ביכורים והבאת ביכורים .או שדין "הבו גודל לאלקינו",
