Page 86 - shiury hrav mordechay_vol 2.shiury hrav mordechay_vol 2.1A
P. 86
מרדכי Pg: 86 - 3-Back 21-11-17 ברכת פו
ינישמ
או אם נעשה ההכשר על ידי מי שאינו בעליו ,הו"ל גריעותא או חיסרון בעצם החפצא
המקבל טומאה ,שאינו אוכל כלל ,ומה יקבל טומאה.
מה שאין כן אי הו"ל חסרון "גמר מלאכה" ,הרי אז ,אם חסר רצון בעלים ,אין זה כאילו
אינו אוכל כלל ,אלא אך כאילו אינו עומד לאכילה ,שזהו "גמר מלאכה" שלו ,שלא די
בכך שהוא חפצא של "אוכל" ,אלא גם שיהא עומד לאכילה .ולכן ,אם אך חסר רצון
בעלים ,אין זה נחשב כאילו לא הוכשר כלל ,אלא אך כמעכב את חלות המים ,אבל לאחר
שיסכים וירצה את ההכשר ,שוב בא ונוצר ההכשר ע"י המים כשלעצמן.
והנפקא מינה מזה היא ,איך נידון ה"רצון בעלים" אליבא דהרמב"ם .האם רצון בעלים
נידון כמהווה ה"הכשר" ,או שמהווה ההכשר הוא ה"מים" בלבד ,ורצון הבעלים אינו אלא
כ"מעכב" את ה"גמר מלאכה" ,אבל מהווה ההכשר הוא המים כשלעצמו.
שכן אם רצונו של הבעלים ,הוא דין בעצם ההכשר ,שאין המים מכשירין כל זמן שלא
עשאם הבעלים לאוכל ,הרי לפ"ז ה"בעלים" הוא ממהווי ה"אוכל" וה"הכשר" .אבל אם
אין הבעלים אלא ממעכבי העומד לאכילה [ה"גמר מלאכה"] ,הרי לפי זה אין הבעלים
נידון אלא כ"מעכב" את קבלת הטומאה ,ולא כמהווה עצם השם אוכל וההכשר.
ויתיישב היטב לפי זה משה"ק הקצה"ח הנ"ל ,היתכן שפרה של זבחי שלמים
הוכשרה ע"י המים שבנהר ,הלא לא הוה שם "רצון בעלים" כלל ,שהרי אין לקדשים אלו
בעלים .דלפמשנ"ת ,כל דברי הרמב"ם שאין הכשר בלא "רצון בעלים" ,אין הדברים אלא
דוקא אם הבעלים אינם חפצים בהכשר .משא"כ כשאין הבעלים מתנגדים להכשר ,הרי
אז ה"מים" כשלעצמן המה המהווים את ההכשר ,ובכה"ג הו"ל שפיר כאוכל שנגמרה
מלאכתו ,להיות אוכל ,שהוא ודאי מוכשר גמור לקבל טומאה .ומיושבת קושיית
הקצה"ח בעה"י.
ְו ִכי ִיּ ֹפל ִמִּנ ְב ָל ָתם ַעל ָּכל ֶזַרע ֵזרּו ַע ֲא ֶׁשר ִיָּזֵר ַע ָטהֹור הּוא (יא ,לז)
ובתרגום יונתן בן עוזיאל" :באורחא די יזדרע" .וצ"ע כוונתו.
וביאר מרן הגרמ"ש זצוקללה"ה ב"משך חכמה" ,ע"פ מש"א בחולין (קיז" ,):שומרין
לטומאה קלה ,מנלן ,דתנא דבי ר"י על כל זרע זרוע ,כדרך שבנ"א מוציאין לזריעה חטה
בקליפתה ושעורה בקליפתה" וכו' .וזהו המפורש בתיב"ע כאן" ,באורחא די יזדרע".
