Page 127 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 127
1-17ה-1ר1שk 2יacי-Bח Pg: 127 - 4מרדכי הכק ברכת
שבועת אליעזר לבארהם ,ושבועת יוסף ליעקב
ְו ַא ְׁשִּבי ֲעָך ַּבה’ ֱאֹל ֵקי ַהָּׁש ַמִים ֵואֹל ֵקי ָה ָאֶרץ ֲא ֶׁשר ֹלא ִת ַּקח ִאָּׁשה ִל ְב ִני ִמְּבנֹות ַהְּכ ַנ ֲע ִני
ֲא ֶׁשר ָא ֹנ ִכי יֹו ֵׁשב ְּב ִקְרּבֹו (כד ,ג)
ולקמן בפרשת ויחי" :ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה"
(מז ,לא).
וצ"ע ,מאי שנא שבועת אליעזר לאברהם ,משבועת יוסף ליעקב .מדוע בשבועת
אליעזר השביעו אברהם ב"שם" ,כמש"נ מפורש "ואשביעך בשם" וגו' ,ואילו בשבועת
יוסף ,לא היתה שם שום הזכרה של "שם" [כך שמעתי מקשים].
והנראה בזה ,דשאני הכא ,שאברהם הוא זה שהשביע את אליעזר ,וא"כ היה אליעזר
"מושבע מפי אחרים" ,ודעת רבינו תם שדוקא מושבע מפי אחרים בעי שם ,ולא מושבע
מפי עצמו .ולכן ,יוסף שהיה מושבע מפי עצמו ,כמש"נ "השבע לי"" ,וישבע לו" ,לכן לא
הזכירו שם "שם".
אך בסעודת שבת שאלני הבה"ח מנשה נ"י ,מה נענה לשיטת הפוסקים שאין "מושבע
מפי אחרים" אלא מי שהשביעוהו שלא ברצונו (יעוין בב"ח ועוד ,יו"ד סי' רלז) ,וחילם מהא
דמושבע מפי אחרים ילפינן מסוטה ,דהוי בע"כ של הנשבע .וא"כ ,הלא אליעזר שברצונו
נשבע ,אינו נקרא מושבע מפי אחרים ,וצ"ע אמאי בעי שם [לשיטת ר"ת] .וצ"ע.
והנה פסק הרמב"ם (פי"ב מהל' שבועות ה"ו)" :עבד שנשבע אין רבו צריך לכפותו והרי
הוא אחר שנשבע כקודם שנשבע לפי שאין גופו קנוי לו כדי שתחול עליו שבועתו ונאמר
בשבועה לאסור אסר על נפשו מי שנפשו ברשותו יצא עבד שהוא ברשות אחרים" .הרי
שאין העבד יכול לישבע על עצמו ,מפני שאינו "של עצמו".
וכנראה לפי זה ,אם ידור איסור הנאה מחפץ שיש לעבד רשות עליו ,כמו אם קיבל
חפץ על מנת שאין לרבו רשות בו ,תחול שבועתו .וכמו כן נראה ,שהאדון יכול שפיר
להשביע את עבדו ,שהרי רשות אדונו עליו ,אשר כך אמנם אירע כשאברהם אבינו
השביע את עבדו אליעזר.
ואם כך הדבר ,יש לדון ולחקור ,שבועה זאת שמשביע האדון את עבדו ,האם "מושבע
מפי עצמו" היא ,כיון שעבדו ,ברשותו הוא ,ורק לכן הו"ל כאדם שמשביע בפועל ממש,
את עצמו .או שמא ,חלות שם זה של מושבע מפי עצמו ,או מושבע מפי אחרים ,אינו
תלוי בחלות אם חלה היא על "דבר של עצמו" ,או חלה על "דבר של אחרים" ,אלא
