Page 244 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 244
Pg: 244 - 8-Front 21-11-17קץמ מרדכי ברכת במר
ויתכן להוסיף ,דהלא הא מיהת נראה פשוט וברור ,שאם נצרכת להם ה"הוצאה"
לחו"ל עבור עצמם ,בשהייתם בחו"ל ,בודאי שלא נאמר על כך האיסור ד"אין מוציאין".
ואשר לכן ,כיון ש"זמרת הארץ" זו באה כדי למצוא חן בעיני ה"איש" ,שוב נחשב הדבר
כצורך עצמם ,שיוכלו לשבור אוכל ממקבל המנחה.
אכילת השבטים מן השחוט
ּו ְט ֹב ַח ֶט ַבח ְו ָה ֵכן (מג ,טז)
בחולין (צא ).איתא" :אמר רבי יוסי ברבי חנינא ,מאי דכתיב וטבוח טבח והכן ,פרע להן
בית השחיטה ,והכן טול גיד הנשמה בפניהם" .ופירש"י שם (ד"ה ופרע)" ,שלא יאמרו
בשר הנחירה אני אוכל ,לפי שבני יעקב שומרי מצוות היו ,דאף על פי שלא נתנה תורה
מקובלין היו מאבותיהן".
וצ"ע ,מהא דיליף ר"ע (חולין יז ).דלא נצטוו ישראל על השחיטה אלא לאחר שנכנסו
לארץ ,וכן פסק הרמב"ם (פ"ד מהל' שחיטה הי"ז) .וא"כ היאך שייך לומר שקיימו האבות
והשבטים יותר ממה שקיימו ישראל לאחר שקבלו את התורה.
ונראה ,שבמדבר היתה נוהגת השחיטה בקרבנות שלמים בלבד ,ואילו בחולין היו
מותרים לנחור ולאכול .אבל הא מיהת ,דכבר נצטוו על השחיטה ,אלא שהזמן הוא
משנכנסו לארץ ישראל .כלומר ,נצטוו על אחר שיכנסו לארץ .ולכן אדרבה ,כל זה הוא
עם ציווי התורה.
משא"כ האבות ש"קיימו את התורה עד שלא ניתנה" ,הם קיימו גם מצות שחיטה
קודם שניתנה ,ואע"פ שזמן ציווי השחיטה היה על זמן שלאחר שיכנסו לארץ ישראל,
מיהו בקיום של "עד שלא ניתנה" נכלל רק עצם הציווי ,לא המגבלות של זמן ,שהרי "עד
שלא ניתנה" הוא .ודו"ק.
