Page 244 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 244

‫‪Pg: 244 - 8-Front 21-11-17‬קץמ מרדכי‬  ‫ברכת‬  ‫במר‬

‫ויתכן להוסיף‪ ,‬דהלא הא מיהת נראה פשוט וברור‪ ,‬שאם נצרכת להם ה"הוצאה"‬
‫לחו"ל עבור עצמם‪ ,‬בשהייתם בחו"ל‪ ,‬בודאי שלא נאמר על כך האיסור ד"אין מוציאין"‪.‬‬
‫ואשר לכן‪ ,‬כיון ש"זמרת הארץ" זו באה כדי למצוא חן בעיני ה"איש"‪ ,‬שוב נחשב הדבר‬

                                ‫כצורך עצמם‪ ,‬שיוכלו לשבור אוכל ממקבל המנחה‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬

                 ‫אכילת השבטים מן השחוט‬

                                                  ‫ּו ְט ֹב ַח ֶט ַבח ְו ָה ֵכן (מג‪ ,‬טז)‬

‫בחולין (צא‪ ).‬איתא‪" :‬אמר רבי יוסי ברבי חנינא‪ ,‬מאי דכתיב וטבוח טבח והכן‪ ,‬פרע להן‬
‫בית השחיטה‪ ,‬והכן טול גיד הנשמה בפניהם"‪ .‬ופירש"י שם (ד"ה ופרע)‪" ,‬שלא יאמרו‬
‫בשר הנחירה אני אוכל‪ ,‬לפי שבני יעקב שומרי מצוות היו‪ ,‬דאף על פי שלא נתנה תורה‬

                                                        ‫מקובלין היו מאבותיהן"‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬מהא דיליף ר"ע (חולין יז‪ ).‬דלא נצטוו ישראל על השחיטה אלא לאחר שנכנסו‬
‫לארץ‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם (פ"ד מהל' שחיטה הי"ז)‪ .‬וא"כ היאך שייך לומר שקיימו האבות‬

                    ‫והשבטים יותר ממה שקיימו ישראל לאחר שקבלו את התורה‪.‬‬

‫ונראה‪ ,‬שבמדבר היתה נוהגת השחיטה בקרבנות שלמים בלבד‪ ,‬ואילו בחולין היו‬
‫מותרים לנחור ולאכול‪ .‬אבל הא מיהת‪ ,‬דכבר נצטוו על השחיטה‪ ,‬אלא שהזמן הוא‬
‫משנכנסו לארץ ישראל‪ .‬כלומר‪ ,‬נצטוו על אחר שיכנסו לארץ‪ .‬ולכן אדרבה‪ ,‬כל זה הוא‬

                                                               ‫עם ציווי התורה‪.‬‬

‫משא"כ האבות ש"קיימו את התורה עד שלא ניתנה"‪ ,‬הם קיימו גם מצות שחיטה‬
‫קודם שניתנה‪ ,‬ואע"פ שזמן ציווי השחיטה היה על זמן שלאחר שיכנסו לארץ ישראל‪,‬‬
‫מיהו בקיום של "עד שלא ניתנה" נכלל רק עצם הציווי‪ ,‬לא המגבלות של זמן‪ ,‬שהרי "עד‬

                                                       ‫שלא ניתנה" הוא‪ .‬ודו"ק‪.‬‬

                                    ‫‪‬‬
   239   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249