Page 303 - ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 G….ISRAEL LEVI_shiury hrav mordechay_vol 1[19 GILYONOT].1A
P. 303
21-11-17ת kוcמBaש Pg: 303 - 10-מרדכי שא ברכת
ניתנה" ,נאמר רק במעשים וחלויות ,שבמתן תורה התחדשה והתקבלה "מצוותם" .לא
במעשים וחלויות ,שבמתן תורה התחדש עצם "חלות שמם".
"אישות" דישראל ,הינה מהות ,שהתחדשה וניתנה ,ב"מתן תורה" ,לישראל בלבד.
"קודם מתן תורה" ,ניתן לקיים מצוות ,שעדיין לא ניתנו .אבל לא ניתן ,לחדש "מהות",
שלפי שעה אינה קיימת .וכיון שקודם מתן תורה ,לא שייכא מהות של "ישראל" ,ממילא
לא שייכא ביה ,אלא חלות אישות של בן נח .שכן ,מי שאינו ישראל במהותו ,אין בו אלא
חלות "אישות" של "קודם מתן תורה".
ויעו' ברמב"ן יבמות (צח" ,).דגבי עריות קיחה כתיב בהו ,ואינהו קיחה לית בהו וכו'.
והרי יעקב נשא שתי אחיות וכו' והרי יהודה אמר על תמר כלתו צדקה ממני ואילו היתה
אסורה משום כלה אכתי חייבת היא מיתה דעריות" וכו'.
ומטיין בשם מרן הרב זצוקללה"ה ,דאיסורא ד"שתי אחיות" נאמר דוקא באחיות
מחמת "אישות" דישראל .ומכיון שה"אישות" של בן נח ,חלוקה בעצם מהותה מאישות
של "ישראל" ,לכן לא היה שייך איסור לקיחת "שתי אחיות" אצל יעקב .כיון שמהות
האישות של יעקב ,לא היתה אלא אישות של "בן נח" ,שהרי על מהות ה"אישות"
שנתחדשה במתן תורה ,לא שייך דין "עד שלא ניתנה" [ראה עוד מש"כ בענין זה לעיל
בראשית כט ,כח .שמות ב ,א].
ועפ"ז יישב מרן הרב זצוקללה"ה את השייכות של "וציונו על העריות" ל"ברכת
אירוסין" ,כמו שהקשה הרא"ש .ולפמש"נ ,הרי ה"אירוסין" ,הם חלות "אישות" ,אשר
היא היוצרת את ה"עריות".
כמו כן ביאר עפ"ז ,מה שלא קיים אאע"ה מצות מילה "עד שלא ניתנה" .דלפמש"נ,
הרי גם חלות שם "ערל" ,חלות שם הוא ,אשר מהותו נתחדשה במתן תורה .ולפני כן,
כיון שאינו "ערל" ,הלא ממילא לא שייכא ביה "מילה" כלל [כי מצות מילה ,היא הסרת
ה"ערלה" ,וקודם מתן תורה ,הו"ל כמי שלא שייכא ביה ערלה ,שכמובן ,גם לא שייכא
ביה "מילה"].
וברמב"ם (פ"א מה' אישות ה"א)" :קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק ,אם
רצה הוא והיא לישא אותה ,מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ,ותהיה לו לאשה.
כיון שניתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחילה לפני
עדים ,ואח"כ תהיה לו לאשה ,שנאמר כי יקח איש אשה ובא אליה".
הנה ייחד הרמב"ם הלכה מיוחדת ,להבדיל בין אישות שקודם מתן תורה לאישות
שלאחר מ"ת ,דבר שלא מצינו דוגמתו ,בשום דין ,או מצוה אחרת.
